אני לא רוצה לחיות בסרט אבל יש מצב שהוא דלוק?

אני מכירה מישהו מאז החטיבה ואני ידעתי בתיכון שהוא מעוניין בי אבל לא היינו חברים קרובים ובשנה האחרונה גם היה ויכוח על משהו שרציתי וזה היה התפקיד שלו ושל עוד מישהו להחליט אם לתת לי אותו או לא, אני התווכחתי והוא הרגיש לא בנוח ובסוף לא קיבלתי אז ממש כעסתי עליו ועכשיו אנחנו ארבע שנים אחרי ואנחנו נתקלים אחד בשנייה לא מעט אבל גם לא הרבה, כשהוא פוגש אותי הוא כל הזמן מנופף לי וניגש אליי ומברך אותי לשלום גם כשאני במקרה לא שמה לב הוא דואג שאני אשים לב ואני רואה את הפנים שלו פשוט מתחילות להסמיק ואני עד לפני זה לא חשבתי שבן אדם יכול להסמיק. לא משנה מתי הוא רואה אותי או זה פשוט קורה ברמה שאני לא שמה לב הרבה פעמים בלי משקפיים ועדיין נילחם על זה שאני אסתכל ואראה אותו