אני בהכשרה כבר 6 חודשים, עוד חודש מסע כומתה בחטיבת חי"ר. בהתחלה הייתי חייל ממש טוב ותפסו ממני מאוד, עד שהתחלתי לדעוך וכרגע עדיין תופסים ממני אבל פחות, אני מיועד לצאת פיקוד. אני לא מצליח לראות את עצמי בצבא שנתיים שמונה ובעיקר כלוחם, אני לא מוכן להיות ג'ובניק כי זה בזבוז זמן מוחלט. יש לי חלומות ברורים ותוכניות מאוד מסודרות לעתיד שלי בתחום שאני מתעניין בו. אני ממש רוצה לצאת מהצבא אחרי שנה שמונה של שירות, לקבל תעודת לוחם ואת ההטבות, ואת התחושה שעשיתי משהו, אני אלחם ואני אהיה מפקד ולדעתי זה כבר מעל ומעבר, אבל עוד שנה מעבר לזה זה נראה לי מוגזם. אני רוצה להתחיל את החיים ולא להתקע במקום, ללכת לעבוד, לטייל, ללמוד ולהתחיל קריירה. אבל אני לא מבין למה זה מצטייר כפסול לאנשים, בזמן שביינישים וישיבות הסדר עושים חצי שירות ומקבלים על זה כפיים.