למה אנשים דתיים (בהגדרתם) שמים דגש גדול על תפילות ולא על מעשים ?

כי רוב הדתיים טובים בלהגיד ולהתפלל אבל פחות בליישם אתזה בפועל

גם כתוב שעל שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים.
עבודה זוהי תפילה.

העולם עומד על תורה עבודה וגמילות חסדים
ותפילה זה דבר ענק כשהוא נעשה בכוונה מהלב אם אני יתחיל לכתוב פה מה זה תפילה אני לא אסיים

כמובן זה לא אומר שמישהו יכול להתפלל ואז לעשות מה שהוא רוצה

שואל השאלה:
לכיאל, תפילה היא חלק מהעבודה אך דווקא לא החלק העיקרי, שהוא עשייה. ליה אור, תורה עבודה גם במעשה, למה הדבר דומה ? לאספנים תארים בעולם החילוני, שהולכים לעשות תואר ראשון, שני, ואז עוד תואר ראשון במשהו אחר, ועוד תואר, אבל אף פעם לא מתחילים לעבוד עם התארים האלו...הם רק צוברים אותם.

^לא אמרתי שדתיים רק מתמקדים בתפילה, אבל זה כן דגש אם המשנה אומרת את זה שם. בכל מקרה גם תורה ותפילות בפני עצמן לא שוות כלום, כמו לולב או הדס, שיש להם טעם ולא ריח או ריח ולא טעם. צריך להיות אתרוג.

שואל שאלה, שמע אני כמוך לא דתי ולצערי אנחנו נופלים על העאלק דתי שמשתמש בדת כתפאורה, הדתיים האמיתיים שמקיימים מצוות נעלמים מהעין בגלל אותם ערסים או מתחזי דת שעושים צרות

מאיפה הבאת את זה? כל התורה שלנו זה עבודת המידות ערכים גם בתפילות זה תמיד תפילה על כל ישראל אני אעתיק משאלה אחרת שעניתי :

דתיים הכי אוהבים את כולם תפתח סידור ותראה שכל התפילות זה על כל עם ישראל ואם כבר בדת לומדים כל יום אהבת ישראל עבודת מידות עין טובה הוכרת טוב רק לדוגמה עכשיו באושפיזין של סוכות אברהם אבינו מלמדים שהיה ידוע בהכנסת אורחים הארת פנים שהוא רץ אליהם במדבר הבעל שם טוב שאהב כל יהודי רבי נחמן מברסלב כל התורה כולה זה אהבת ישראל וגם אומרים שכל יהודי זה אות בתורה ורק ככה אפשר באמת להגיע לאהבת התורה וגם כל בוקר בשחרית אומרים "הריני מקבלת עליי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך והכי י מקבלת על עצמי לאהוב כל יהודי באשר הוא " ככה מתחילים את התפילה כל עולם הדת זה ערכים עבודת מידות :)

וגם עניתי דומה בעוד שאלה
בטח כל הדת שלנו זה עבודת מידות מוסר ערכים אנחנו אפילו מצווים להקדים שלום לגוי לאהוב (לכבד) את כל הבריות מתפללים על כל עם ישראל על יהודים שאנחנו לא מכירים כי הם אחים שלנו כל התורה זה עבודת מידות להיות אדם טוב יותר ולומדים את זה מכל הצדיקים הבעל שם טוב שאהב כל יהודי רבי נחמן שלימד תמיד להיות בשמחה לא ליפול לייאוש אהרון הכהן שהיה משכין שלום ורודף שלום משה רבינו ענווה אברהם אבינו הכנסת אורחים ולהאיר פנים לכל אדם החפץ חיים לא לדבר לשון הרע ועל אחרים אפילו לא ברמיזה

יכולה להגיד על עצמי שאני עובדת בגן חרדי בתור סייעת עם בני 3-5 הם כבר בגיל הזה לומדים משניות עבודת מידות אדם לחברו שאסור לדבר רע על אחרים

דוגמה ממה זה משניות :

יהושע בן פרחיה אומר: ...והוי דן את כל האדם לכף זכות (פרק א', משנה ו')

רבי אלעזר הקפר אומר: הקנאה והתאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם (פרק ד', משנה כ"א).

הלל אומר: הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה (פרק א', משנה י"ב).

שמאי אומר: ...והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות (פרק א', משנה ט"ו

הלוואי וכל ישראל היו לומדים את זה ועוד מגילאים כאלה