נכון זה ממש מרגש שנשים שהבן זוג שלהן נפל בעזה מתחתנות פעם שנייה עם גבר חדש?

לא יודע אם מרגש זאת המילה יפה שהן מצליחות להתגבר על הקושי הזה של להכיר מחדש

מרגש שהן מצליחות לקום מזה ועדיין להמשיך את החיים.
כמובן שהן לא מחקו את מי שנפל, וממשיכות להנציח אותו.. אבל התקומה שיש אחרי ושעם כל הכאב הן מצליחות למצוא את עצמן- שאני מאמינה שגם זה מה שאותם חללים היו רוצים בשביל האישה שלהם.

אני אחת כזו שבן הזוג שלה נפל במלחמה, וכל זוגיות / נישואין / אפילו דייט שאני שומעת עליו אצל בני ובנות הזוג השכולים עולות לי דמעות של אושר, זה מרגיש בטירוף, גם עצם זה שהלב נפתח מחדש ומוכן לאהבה שיש בה את הסיכוי להיפגע מחדש, זה לא מובן מאליו. וזה גם למצוא מישהו שמוכן להכיל את האהבה הכפולה הזאת, גם אליו וגם למי שכבר לא כאן וזה מהמם.