אלוהים בגדול

איינשטיין האמין באלוהי שפינוזה, הוא לא האמין באלוהים המתערב בחיי בני האנוש ושופט את מעשיהם, אלא אלוהים שהוא "הכח" הזה שגורם להכל, אינשטיין לא יודע ולא מתיימר ללהיות קרוב לדעת מה זה הכוח הזה ואיך זה עובד
למה זה נשמע לי הגיוני כל כך? כי זה הגיוני.
אבל מי אני שייקבע מה הגיוני? מה אם מיכאל אברהם צודק? איך אני יכול להגיד ולהצהיר בפני עצמי ואנשים השואלים שאני "לא מפחד משכר מעונש" כי אני "לא מאמין באלוהים (או אלוהים מהסוג הזה) " ?
באיזה חוצפה אני יכול לטעון כזה דבר לפני שחקרתי הכל עד הסוף? לפני שראיתי את כל מה שיש למיכאל אברהם שהוא בעיניי רבים הפילוסוף העצום והשקט שנמצא לכולנו מתחת לאף? אבל אין לי הרי זמן לכל זה כרגע... אז עד שיהיה לי זמן ואני ישלים חקירה אמיתית ועמוקה, למה שאני לא ישמור תורה ומצוות? זו חוצפה, כי אני יודע שאם יבוא אליי פילוסוף אמיתי אבל שקבע שיש אלוהים ושאלוהי היהדות לדוגמה הוא אמת, וישאל אותי "למה אתה לא מקיים מצוות ועושה כמצוות ה'?" מה אני יגיד לו? "זה לא נשמע לי הגיוני" ? כמובן שזה קצת יותר מסתם לא נשמע לי הגיוני ועשיתי חקירה קטנה בלשון המעטה אבל לא מספיק. ואני הולך ומחלל כרגע יום כיפור כי אני בטוח שאין אלוהים בזמן שאני יודע שאני יישאר בלי מילים שמיכאל אברהם יציג בפניי את הראיות שלו? האינטואיציה שלי אומרת שאני צודק אבל מי אמר שמה שהיא אומרת נכון? איך אפשר לסמוך על עצמי שאני יודע לחשוב בכלל?