מה הייתם עושים במקומי? קשור בזוגיות ואהבה

חבר שלי ואני הזוג המושלם. ביחד שנתיים. כולם מקנאים בנו ואומרים כמה החלום שלהם זה זוגיות כמו שלנו, גדלנו ביחד ואנחנו באמת החברים כי טובים אחד של השני והפעם הראשונה בכל דבר אחד של השני.
הקטע
שלאט לאט במהלך החצי שנה האחרונה אני מרגישה איך כל יום שעובר אני פחות ופחות מאוהבת בו.. אני זוכרת איך התאהבות אמיתית מרגישה ואיך הלהבה הזאת מרגישה כי באמת פעם הרגשתי את זה, אבל ככל שעובר הזמן אני מרגישה שפחות.
אני רואה איך הוא מסתכל עליי, וכמה שהוא מאוהב בי, ואני יודעת שאני לא מרגישה אותו הדבר.
הבעיה היא שאני לא מפסיקה לחשוב אם זה שווה את זה או לא, כי מה אם בחיים אני לא אמצא כזה גבר שהוא באמת מדהים ומאוהב בי ויהפוך את העולם בשבילי ושרואה אך ורק אותי? להיפרד ממנו רק כי אין לי את הניצוץ הזה ולהרוס את הקשר הכי בריא וטהור בעולם עם החבר הכי טוב שלי שאולי יהיה הבן זוג הכי טוב שהיה לי בחיים?
אני לא מבינה מה לעשות ואני משתגעת מזה ואני יודעת שלהישאר זה לא פייר כלפיו כי מגיע לו מישהי שתעריץ אותו, ולא פייר כלפיי כי מגיע לי להרגיש מאוהבת- ובכל זאת אני יודעת שהוא סבבה עם איך שהקשר שלנו עכשיו ושאני מתפשרת על זה בשביל שיהיה לי קשר בריא ומושלם, אז אולי זה מספיק? ואני צריכה להישאר למרות הכל?
מה לעשות?????

עריכה- בא לי להוסיף שכרגע אני מרגישה שאני מסוגלת להסתכל על אנשים אחרים ולהימשך אליהם משמעותית יותר משאני נמשכת אליו, והחשק המיני שלי כלפיו מאוד מאוד קטן ואני לא מצליחה לשנות את זה ואני באמת כל כך רוצה להחזיר הכל לכמו שהיה כי הוא מושלם וכל האנשים שאני מסתכלת עליהם לא ואני מודעת לזה והוא באמת הכי הכי טוב ואני כל כך אוהבת אותו, פשוט כאילו לא *מאוהבת* בו