אני לא יכולה יותר להיות בבית באמת פשוט לא סובלת להיות פה

תשני אצל חברים משתנה גם תלוי בת כמה את

שואל השאלה:
בת 15

כן זה מצב חרא יכולה לפרטי אני אגיד את דעתי

הייתי בסיטואציה

שואל השאלה:
אני אשמח

בכיף

אפשר לישון אצל חברות פשוט עם כמה שונות או עם פעם בכמה שאפשר ושהורים שלה מרשים

גם אני לא במצב מדהים עם ההורים שלי בראסמי
פעם הייתי בורח מהבית אבל אני כבר לא ילד
אני מבין שהם לא מנסים לעשות לי רע הם פשוט ממש לא מודעים, ותמיד ישארו פערים גדולים בינינו התפתחנו אחרת
ואני גם רוב היום לא בבית אני עובד, זה יכול לעזור לך ממש אם תמצאי לא להיות במהלך היום בבית
ושאני איתם אז פשוט צחוקים כזה ודיבורי סרק שטחי כזה בלי לרדת לדברים אישיים
ואם הם עושים לי את זה אני יודע לחתוך מהשיחה לא בדרמטיות
עוד עובד על זה
אני גם בא מבית מסובך ברמות מבין אותך

אנונימית יקרה,

מעריכה אותך על היכולת לשתף בצורה חשופה ופגיעה את מה שעובר עליך.

מבינה מדברייך, שהסיטואציה בבית כנראה גורמת לך להרגיש עצב מכך שהורייך מתגרשים, חוסר ביטחון וחוסר יציבות מכך שהבית "מתפרק" וריחוק מכאיב מאמא.

נשמע שאת מוצאת לכך פתרונות זמניים כמו לא להיות בבית ולישון, אבל הם לא באמת עוזרים לך להתמודד עם מה שקורה.

חשוב שלא תישארי עם זה לבד. פרידה של הורים היא קשה לכל המשפחה ומשפיעה מאד גם על הילדים וגם על ההורים.
אולי זה יכול לעזור לדבר עם אמא ולשתף אותה במה שאת מרגישה ואיך מה שקורה בבית משפיע עליך
ואם לא את אמא, אולי אדם בוגר וקרוב אחר - אולי דודה או סבתא או יועצת ביה"ס

את תמיד מוזמנת באהבה לצ'אט של סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. המתנדבים שם ישמחו להעניק לך אוזן קשבת, בלב פתוח, בדיסקרטיות ובלי שיפוטיות. פשוט מישהו לדבר איתו. מצרפת לך קישור.

שולחת לך חיבוק של חיזוק.

שלך,
מתנדבת סה"ר.