מצאתי הקלטות שלו

יש לי ידיד טוב שהתאהבתי בן ואמרתי לו את זה. וזה לא היה הדדי. עבר כבר כמעט חודשיים מאז שאמרתי לו.
ואנחנו עדיין חברים טובים, קצת פחות ממה שזה היה פעם בהרגשה שלי.
ואני כל כך מעריכה אותו, באמת אחד החברים שאני הכי שמחה שהכרתי בחיים שלי.
ויש מעט כאלה.

ומצאתי הקלטה שלו שהוא שלח לי לפני יותר משנה חחח.
ובהקלטה הוא אומר לי דברים שבאמת ריגשו אותי. ושמעתי את זה היום בלופים ובכיתי מלא. כי אני מפחדת שאחרי שנפסיק להיות באותן מסגרות, הוא יעלם לי מהחיים, ושהוא כרגע בקשר איתי רק כי אנחנו מתראים בעבודה. אנחנו מפסיקים לעבוד ביחד בינואר כזה.

אני מכינה את עצמי נפשית מלא זמן לזה כבר שיום אחד הוא יחליט שהוא לא רוצה את הקשר הזה יותר או משהו.

והבעיה היא שאני מנסה בכוח להישאר בחיים שלו, באופן אוטומטי, ואני כועסת על עצמי על זה.
אני רוצה שהוא לא ילך.
אין מספיק אנשים שאני יכולה להיות איתם ככה.

והצלחתי לתקופה קצרה להתגבר על הסיטואציה הזאת, ועכשיו יש לי התקפים כאלה של זיכרון שמציפים אותי.
כבר כמה ימים.
ואני מתגעגעת להרגשה שהייתה לי לפני שאמרתי לו את זה.
ואני מתגעגעת לאופי של החברות שהייתה לנו לפני.

הסיטואציה הזאת היא חידה בשבילי.
כי זאת הפעם היחידה בחיים שלי שהתאהבתי. ואני בת 24.
זה כי אני לא מתאהבת בקלות, ואני נמשכת בעיקר לאופי, ויחס כלפי, וקיבלתי ממנו יחס יותר טוב מאשר שחברות שלי נותנות לי.
ועכשיו הוא פחות משתף, אני יותר.

זה השתנה. אני מרגישה מאוסה קצת.
ואני כותבת פה על זה יותר מידי חחח.
פשוט מנסה למצוא תשובה למצב שלי.