8 תשובות
יכול גם לעבור חמישים שנה. זה תמיד לגיטימי והגיוני.
בטח
זה הגיוני
הי את,

כתבת מעט ואמרת הרבה... שומע בקולך את הכאב על האובדן... ואף שעבר זמן... נראה שלשכול אין תאריך תוקף...

לעיתים, אולי הדרך היא לחיות לצד האובדן, להמשיך לזכור את מי שאינו איתנו אך גם להמשיך ולקיים את מורשתו ולמצות את החיים כפי שאולי היו רוצים שנחיה אותם...

יקירה ,את לא לבד, אני מתנדב בעמותת סה"ר מזמין אותך לשוחח איתנו בצט אנונימי, מכיל, ללא שיפוטיות בכל שעה במידה ותירצי באוזן קשבת, המתנדבים שלנו ישמחו לשוחח איתך....

מצרף לך לינק לצט...

שלך,
מתנדב סה"ר
התחברות ל