7 תשובות
מבינים שזה מה שהיה הכי טוב ונכון לאותו הרגע
לומדים מהם וכתוצאה מזה הם באמת נשארים בעבר
אנחנו בני אדם, נועדנו לטעות
אין בן אדם שלא עושה טעויות וזה חלק מאיך שגדלים ומתקדמים בחיים אם אין טעויות בחיים אז איך אתה תדע את הבעיות הטעויות אלה זה שמלמדות אותך בלי הטעויות אתה לא תתקדם בחיים ההפך בן אדם שיש לו טעויות בחיים הוא הבן אדם שיכול להצליח כי הוא לומד מהטעויות האלו
זה קשה אבל חשוב לזכור שזה היה כבר ושנה חדשה ולמה שנתקע בעבר אם אפשר רק ללמוד ממנו איך לשפר את העתיד
את או אתה ריל השאלה הזאת
היי יקרה,
מהשאלה שלך נשמע שיש דברים מהעבר שעדיין יושבים עלייך ושאולי קשה לך להשתחרר מהם ולסלוח לעצמך עליהם.
בתמונה שבחרת לצרף מופיע אדם מול ספרי קודש, והיא מעלה מחשבה על סליחה, חשבון נפש ותיקון. אולי יש בה משהו שמתחבר גם לשאלה שלך איך מסתכלים על מה שעשינו, מכירים במה שאנחנו מצטערים עליו, ובכל זאת מאפשרים לעצמנו להמשיך הלאה ולא להישאר כל הזמן במקום של האשמה.
לסלוח לעצמך לא חייב להיות שמה שקרה היה בסדר או למחוק את האחריות שלך למה שקרה, לפעמים סליחה יכולה להתחיל דווקא מהיכולת להסתכל על הטעות, להבין מה היית רוצה לעשות אחרת ולבחור איך את רוצה להתנהל מכאן והלאה.
עצם זה שבחרת לעצור ולשאול איך לסלוח לעצמך מראה שהדברים עדיין מעסיקים אותך ושיש בך רצון למצוא דרך אחרת להיות עם מה שקרה. אולי הסליחה לא צריכה להגיע בבת אחת, אלא יכולה להתחיל בפחות שיפוטיות וביקורת כלפי עצמך ובניסיון להבין מה את רוצה לקחת איתך הלאה.
ולפעמים החלק הקשה ביותר הוא להסכים ולקבל שגם אחרי שטעינו, אנחנו עדיין ראויות לחמלה ולהזדמנות להמשיך הלאה. אי אפשר לשנות את מה שכבר קרה, אבל אפשר לבחור מה לקחת ממנו ואיך אנחנו רוצות להמשיך מכאן.
אם את מרגישה שהאשמה ממשיכה להכביד עלייך, אולי יעזור לך שיהיה מקום שבו תוכלי לשתף במה שאת נושאת איתך בקבלה ובלי שיפוטיות ולעשות קצת סדר בתחושות.
כמתנדבת בעמותת סה"ר אני מזמינה אותך להצטרף לצ'אט של העמותה.
אם תרצי תוכלי להמשיך ולשתף ולקבל תמיכה והקשבה.
יש שם אנשים שיקשיבו לך באופן אישי, חם ואנונימי.
את לא לבד.
שלך,
מתנדבת סה"ר
מהשאלה שלך נשמע שיש דברים מהעבר שעדיין יושבים עלייך ושאולי קשה לך להשתחרר מהם ולסלוח לעצמך עליהם.
בתמונה שבחרת לצרף מופיע אדם מול ספרי קודש, והיא מעלה מחשבה על סליחה, חשבון נפש ותיקון. אולי יש בה משהו שמתחבר גם לשאלה שלך איך מסתכלים על מה שעשינו, מכירים במה שאנחנו מצטערים עליו, ובכל זאת מאפשרים לעצמנו להמשיך הלאה ולא להישאר כל הזמן במקום של האשמה.
לסלוח לעצמך לא חייב להיות שמה שקרה היה בסדר או למחוק את האחריות שלך למה שקרה, לפעמים סליחה יכולה להתחיל דווקא מהיכולת להסתכל על הטעות, להבין מה היית רוצה לעשות אחרת ולבחור איך את רוצה להתנהל מכאן והלאה.
עצם זה שבחרת לעצור ולשאול איך לסלוח לעצמך מראה שהדברים עדיין מעסיקים אותך ושיש בך רצון למצוא דרך אחרת להיות עם מה שקרה. אולי הסליחה לא צריכה להגיע בבת אחת, אלא יכולה להתחיל בפחות שיפוטיות וביקורת כלפי עצמך ובניסיון להבין מה את רוצה לקחת איתך הלאה.
ולפעמים החלק הקשה ביותר הוא להסכים ולקבל שגם אחרי שטעינו, אנחנו עדיין ראויות לחמלה ולהזדמנות להמשיך הלאה. אי אפשר לשנות את מה שכבר קרה, אבל אפשר לבחור מה לקחת ממנו ואיך אנחנו רוצות להמשיך מכאן.
אם את מרגישה שהאשמה ממשיכה להכביד עלייך, אולי יעזור לך שיהיה מקום שבו תוכלי לשתף במה שאת נושאת איתך בקבלה ובלי שיפוטיות ולעשות קצת סדר בתחושות.
כמתנדבת בעמותת סה"ר אני מזמינה אותך להצטרף לצ'אט של העמותה.
אם תרצי תוכלי להמשיך ולשתף ולקבל תמיכה והקשבה.
יש שם אנשים שיקשיבו לך באופן אישי, חם ואנונימי.
את לא לבד.
שלך,
מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: