מה דעתכם על מה שכתבתי?

להיות פרפר בצבע בולט.

הייתי אתמול אצל המשפחה שלי
ולרוב כשאנחנו בחגים אצל המשפחה
שלי אני לא כל כך מוצאת את עצמי
אני שקטה כזאת ולא כל כך מדברת הרבה
טוב זה לא שיש לי כל כך עם מי לדבר..
כי אף אחד לא ממש פונה אליי ואם אני אומרת
משהו אז לרוב אני צריכה לחזור עליו כמה פעמים
כדי שיתייחסו אליו. או שאני פשוט מוותרת
אז אני פשוט יושבת עם עצמי מקווה להיעלם
ומחכה שהערב יסתיים.
הבנתי שאם יקרה לי משהו ממש משמעותי אז
פתאום כן התעניינו בי.
אם אני אבוא עם מדי צבא יום אחד זה יהיה אחר שונה
אז יפתחו עניין או שאני אבוא עם בן זוג
אז פתאום זה יהיה נושא שיחה של איך הכרנו
ומתי ומה הוא עושה בחיים ומה איתנו.
אבל אם אני פשוט אני באה כמו שאני אז אני בעצם
פרפר בלי צבע אולי? אפשר לקרוא לזה ככה?
ואם אני אבוא עם משהו אחר פתאום אני אהיה פרפר
בצבע בולט.
אני לא מחפשת להיות מוחצנת או להתבלט
אני לא בן אדם דומיננטי במיוחד.
אני גם יודעת שאם אני לא אגיע יום אחד אני
לא אחסר לאף אחד כל כך..
וזה גרם לי לחשוב למה אנשים אחרים מייצרים עניין
ורק אני מסתובבת כמו פרפר בלתי נראה חסר צבע
אני יודעת כמה יש בי לתת
אנשים שנמצאים איתי מקרוב נהנים להיות איתי
לפחות ככה אני מקווה.
ולפעמים הייתי רוצה להרגיש רק לרגע אחד
איך זה כשמתייחסים אליי איך ההרגשה הזאת
שפתאום אני קיימת ופתאום אני שם.
שאני לא רק ניצבת באיזה סיפור של כמה אנשים
על החיים שלהם.
ולפעמים זה גורם לי לחשוב שגם כשאני הולכת לפינה
ומנסה להיעלם האם מישהו מסתכל עליי וחושב
שאני מעניינת
אבל ככה זה תמיד היה במשפחה שלי..
ואולי במשפחה שאני אצור בעתיד אני אהיה
פתאום פרפר בצבע בולט.
כי אני אהיה אמא ואני אהיה אישה של מישהו
ולפעמים אני אארח בחגים ואנשים יבואו אליי
ואולי יום אחד יתעניינו בי ויגרמו לי להרגיש
שאני כן שווה עניין מסוים.
אבל עד אז אני חושבת שאני פשוט אשאר
בכיסא שלי בשקט ואחכה שהערב יגמר.