אם הייתה לכם ילדה שלא מוכנה לשבת עם כולם בשולחן גם בשישי וגם בחג הייתם כועסים עליה?כאילו לוקחת את האוכל לאכול בחדר

כן, הייתי מדברת איתה. (אם היא פשוט לא הייתה רוצה אז סבבה אבל לאכול בחדר? בושה.)

אבל מה הסיבה שזה ככה הפרעות אכילה?

כנראה שיש לה סיבה לזה כולם היו רוצים להיות בחברה של המשפחה ולאכול בכיף

בת כמה היא?

הייתי מדברת איתה ושואלת אותה למה היא לא רוצה להיות עם המשפחה
הייתי שואלת אותה אם היא מרגישה לפעמים לא בנוח כשכולנו יחד ובאמת מתעניינת להבין למה
ולא, לא אכעס עליה, אביא לה זמן לעצמה, כי אני מאמינה שיש סיבה לזה

הייתי כועסת. אבל שואלת מה קרה ומה הסיבה, אם זו הייתה סיבה לא הגיונית כאילו שסתם אין לה כוח. או משהו כזה, אני הייתי מתעצבנת

לא הייתי כועסת
אני מנסה להבין למה היא בוחרת כך והולכת ומחבקת אותה ואומרת לה שכל דבר אני פה

שואל השאלה:
^^^^היא בת 17 והיא תמיד הייתה ככה לא מקטע של הפרעות אכילה לא יודעת למה תמיד היא הייתה שונה

הבעיה שלה כיאלן שה לאכןל מול טנשים?

אם היא כל הזמן ככה אז מן הסתם שלא הייתי מכריח אבל הייתי אומר לה להיות בלי טלפון,
ככה שאם זה כי היא מעדיפה טלפון על משפחה שלא יהיה לה אותו

שואל השאלה:
לא,גם לטיולים היא לא באה
כאילו בכללי היא לא נמצאת בסיטואציות של המשפחה

הייתי באמת מנסה לברר מה עומד מאחורי זה
בחיים לא כועסת עליה אבל

אז הייתי מברר מה קורה וממה זה נובע, זה לא נשמע לי תקין, נשמע שיש משהו מאחורי זה. (נגיד דוד שמטריד לדוגמא.)

לא גם אני

מבררת עם המשפחה מי פגע בה חוצפנים אף אחד לא נוגע או מדבר לבת שלי ככה שהיא תרצה לאכול לבד