מה אני עושה עם התחושה הזו

ללכת לפסיכולוגית/ פסיכיאטר

שואל השאלה:
אוקיי הלכתי
עכשיו איך מסבירים תחושה כזו

ריקנות כזאת

יש תקופות בחיים שזה קורה לכולם
תנסה לצאת עם חברים להכיר אנשים
לעשות דברים שאתה אוהב

ריקנות
תחושת חוסר משמעות

מה זה רצון, תגדיר.
רצון לעבוד קשה לא יבוא פתאום.
לפעמים רצון דורש מאמץ.
אתה צריך להבין שכדי לבנות רצון, צריך לפעול למענו.
אתה צריך מטרות, יש לך מטרות? יש דברים גדולים שחשבת עליהם?
אתה צריך להציב מטרות, ערכים, וללכת לכיוונם.

גם חשוב שיתמלאו לך הצרכים, למשל שיש לך שייכות חברתית, אם לא, תנסה לפעול למען זה, תנסה לדבר עם המשפחה יותר.

שואל השאלה:
אפשר להגדיר את זה סוג של ריקנות
זה כאילו הזמן עובר ואתה מסתכל מהצד
אתה יודע כבר מה יקרה
אתה לא מתרגש
צוחק
בוכה
יותר כמו רובוט שמעביר את היום

תחשוב בעצם מה אתה מרגיש שממלא אותך כי כל אחד לפעמים מרגיש שאין לא תחושה אמיתית כי זה חלק מהתהליך גדילה שלנו זה כמו המסע האיח סופי אחר המשמעות נראה לי מה שעוזר לרוב האנשים זה להיות עם אנשים אבל אני מחשיב את זה בתור סוג של בריחה בסופו של דבר הם יהיו לבד יצתרכו להתעמת עם הרגש הזה ואז אתה יושב וחושב מה חשוב לך באמת (אבל זו רק הדעה שלי בהצלחה ממש)

במילים אחרות אתה מרגיש יבש.
לכן עצתי היא כפי שציינתי למעלה, תבנה מטרות, ערכים, תנסה ללכת אחריהם.
מה לדעתך נחשב חשוב בעולם? תדמיין לעצמך מה לדעתך חשוב

לעשות עם עצמך חשבון נפש
מה עושה לך טוב
אנשים שעושים לך טוב
מטרות שאת רוצה להשיג
לחפש את התכלית שלך בעולם
אולי לרצות להיות בן אדם טוב יותר אולי ילדים או למצוא בן/בת זוג

אנשים שהיה להם דבר דומה אמרו לי שזה כמו חור שחור בבטן או בחזה שמרגיש כאילו הוא שואב ממך את הרגש ושכל מה שאתה מביע זה בכלל זיוף כדי שלא יחשבו שאתה זקוק לעזרה וזה נובע מתוך לחץ מסביבה שאתה לא מרגיש מספיק בטוח בה כדי להיות עצמך באמת

שואל השאלה:
אני חושב שאני יודע ממה זה נובע
אבל אני לא חושב שיש דרך לטפל בזה
אם זה משהו שלא בר טיפול מה לפי דעתכם אפשר לעשות

אתה צריך למצוא מטרה

תראה
בסופו של דבר האושר שלך יגיע מעצמך, ולכן אתה צריך למצוא את המטרות שבעיניך חשובים.

אז נניח שאכן יש דבר שמונע ממך חלק מהמטרות, עדיין יש מטרות אחרות חשובות לא פחות שתצליח להתקדם בהם
וכשתתקדם בהם תתמלא שמחה.

אני לא יודע מה בדיוק אתה מציין, אבל אני חושב שתשובתי נכונה ללא קשר.
אבל מעניין דעתך על הדבר.
יהודים חיו בעבר בעוני אדיר, קטעי רגליים, אבל בגלל שהיה להם מטרות על, והתקדמות, הם חיו עם שמחה.

אז תחפש מה אתה מעריך ובעינך חשוב בחיים