איך לא לצאת צודקת ולצאת חכמה?

מבחינת?

להתאפק. אפילו אם הבן אדם שמולך אדיוט גמור ומדבר שטויות. אל תתפרצי. תהיי בשקט ותומרי "וואי אתה ממש צודק".
גם עם זה קשה לפעמים...

לפעמים לנטוש את השיחה, ויכוח בזמן.
לא להוכיח את עצמך. אמרת את עצמך פעם אחת- אין צורך לחזור על זה. פשוט לכי

"טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר."
משלי ט"ז, ל"ב

החכם מכל האדם,שלמה המלך אומר כך:
טוב ארך אפיים מגיבור - אדם שלא מגיב לכל דבר שאומרים לו ושולט ברגשות שלו, ולא כועס ,ולא מנסה להיות הצודק בסיפור יותר טוב מגיבור ממש.

ומושל ברוחו מלכד עיר - מי שממש מושל ברוח שלו,הכוונה במילים שלו,מה להגיד ומה לא להגיד.
אני יודע שאני צודק אבל לא אצטרך להוכיח זאת עכשיו.
זאת חכמה.
לשלוט ברוח שלך.

ומי שעושה כך,יותר גדול מבן אדם שכובש עיר שלמה,מלוכד עיר.
כי עצם זה שבן אדם שולט בדיבור שלו,ולא הרגשות שלו שולטות בפה שלו,זה החכם.