למה צריך זוגיות נעורים אם זה לא לחתונה וילדים? וזה ברוב המקרים לא. למה לא לחכות קצת? לדעתי זה סתם בזבוז זמן וכאב ראש

בסדר ילדים מה הם מבינים

לדעתי בנעןרים זה באמת כאב ראש. מילא 16-17 אבל מתחת? זה סתם כדי להגיד שיש בן זוג.

לומדים להבא

מי אמר שהם יגדלו וירצו להתחתן
וכי הם רוצים ליהנות
כי זה נעים ונחמד

יש הרבה בגילי (וגם מעליי) שרואים את זה כטרנד או משהו, כאילו זה יגרום להם להיות מגניבים יותר אם יהיה להם חבר/ה.
בעיניי מיותר אבל שיעשו מה שבא להם

יש אנשים שהתחתנו בזוגיות נעורים שלהם לא הבנתי את הטענה זה שזה ברוב המקרים לא אומר שזה בכלל לא ולמה שתיקחי את הסיכון הזה ותאבדי בפוטנציאל מישהו שיכול להיות כן

מסכים איתך שזה מיותר

אני ממש מסכימה איתך הם סתם מושפעים מההורמונים של הגילאים האלה ולא מבינים כמה הם דופקים את עצמם
מעבר לכך שזוגיות זה לחתונה, אלה גילאים להתפתחות אישית וללפתח את הבן אדם שאנחנו, לא גיל לתחזק זוגיות

אני הייתי נערה שיצאה עם בנים ואמרה וחשבה בדיוק כמוך אבל,
בתור נערה אף פעם לא חיכיתי להתאהב זה פשוט בא אליי, והראייה שלך כמתבגרת שונה מהראייה שלך כאישה בוגרת. את לא רואה דגלים אדומים והאהבה הכי כמו סם קסום כזה (שאגב אני חושבת שזה כל כך מתוק ויפה שזה שווה את התלאות האלה רק לחוות אהבת נעורים)
שאת בטוחה שהוא יהיה בעלך ושתצאו שנים והכל , גם אם מהצד אנשים בוגרים מזלזלים בזה.

זה פשוט לא גיל שבו את מצליחה לראות את התמונה הכללית

צודקת

למה צריך חברים אם לא בטוח שהם יהיו השושבינים שלך וחברים שלך בזקנה?
כי לפעמים לגדול ביחד ולעבור שיעורים זה גם חשוב. להנות מהרגע, לצחוק ביחד, לתמוך, להתחבק, להקשיב לסיפורים, לטייל ביחד...
לא תמיד להכל חייב להיות מטרה ותכלית

לא צריך, כי תמיד הסיבה של הזוגיות בגיל צעיר היא לא האהבה אלה דברים אחרים

שלב הנעורים הוא שלב שבו האדם מפתח את האישיות שלו והזהות שלו, מברר מי הוא ומה הוא רוצה
זוגיות בשלב הזה היא כמעט אף פעם לא באה מהסיבות הנכונות כי אם את עצמו הוא לא מכיר איך הוא יודע מי מתאימה לו ?

הרבה פעמים גברים למשל נכנסים לזוגיות כי "זה גברי שיש חברה" כלומר זה חלק מהבירור שלו של מה המשמעות של היותו גבר, גם אצל נשים זה יכול לנבוע מאותו מקום
למרות שזה לא נכון זה לא מה שהופך אותו לגבר

בקיצור זה לא נובע כמעט אף פעם מאהבה אמיתית בוגרת ועמוקה וזה כמעט תמיד ממקומות של חסכים או ריגושים ולכן לרוב נשבר הלב

אני חושב שזה לא נכון שאנשים לומדים מטעויות, אנשים לומדים מטעויות רק בדיעבד, הם יכלו למנוע את זה, זה לגמרי מטופש להכנס למקום בשביל בכוונה לטעות אם אתה יכול להיות מוכן אליו ולצלוח אותו

^הדבר הכי נכון שקראתי בסטיפס

^^ אני לא מסכימה עם זה.
לי היה חבר בגיל 15 וזה ממש לא היה בשביל הפוזה, באמת אהבתי אותו, את הגישה שלו לחיים, את השיחות איתו, את ההרגשה איתו..
לא בשביל הנשיות או הגבריות, פשוט בגלל שכיף ביחד

^
רגע לא אמרתי שזה בשביל הפוזה
להפך אמרתי שהסיבה יותר עמוקה שזה חלק מהבירור שלך מי את
זה לא בירור שהוא תמיד מודע אבל הוא קורה
וגם יכול להיות שבאמת כיף אבל השאלה היא מה יושב בבסיס הקשר

זה לא שלא יכול להיות חיבור, יכול להיות
נגיד את זה ככה - כשאת בוחרת עם מי לצאת את בעצם בוחרת עם מי את מוכנה להתחיל דרך של חיבור ואהבה
השאלה היא האם להתחבר אל הבחור הזה או אל הבחור האחר ומי מתאים למסע הזה, זאת שאלה שבגיל הנעורים קשה מאוד לענות אליה כי עדיין אין לי מספיק הבנה כלפי מי אני כדי להגיד "זאת מי שאני רוצה לאהוב היא מתאימה לי"

לא לכולם יש את המטרה להתחתן ולהביא ילדים. ואהבה ראויה להיות מורגשת

כי לא הכל הוא למען המטרה הסופית
זה כמו לעשות קורס במשהוֺ שאתה לא מתכוון לעבוד בו בכלל, נטו לעצמך
כשאנשים מתאהבים זה מרגיש כמו סם זה לא כל כך על היגיון, בטח לא בהתחלה ובטח לא בגיל צעיר.. ואין בזה שום דבר רע בעיניי, אהבה זה הדבר הכי טוב שקיים בעולם הזה

להעביר את הזמן, לצבור נסיון, חוויות, אהבה ראשונה, רגשות חדשים, השאלה היא כאילו למה לא בעצם

בדיוק

יש אנשים שיכולים לדעת כבר בנעורים מה מתאים להם ואם יש להם מזל והם מוצאים אז שיהיה להם במזל טוב, אם זה סתם.לכיף אישית אני לא מבין מה הטעם אבל בסןף שיעשו מה שטוב להם בחירה שלהם חיים שלהם זו דעתי