איך להתמודד עם הימים הראשונים של הטירונות?

לזכור שזה תקןפה שתחלוף ןהכל הצגה
עברו הרבה לפניך ויעברו הרבה אחרייך
הייתי כמוך בחרדה ממש לפני אבל זה הרבה פחות גרוע ממה שמתארים

זכרי שזו תקופת זמן קצובה שעתידה לעבור, תפקידה להיות כשלב מעבר בין כל שהורגלת אליו עד היום לבין המערכת הצבאית והדרישות שלה מבחינת מסוגלות נפשית ושמירת נהלים - בכל זאת חשוב להבין לאיזו מסגרת נכנסת ומה הציפיות שלה ממך כחיילת תחתיה
היא קיצונית אך זמנית, אחריה תחושי הקלה ושאר השירות יהיה פשוט בהרבה

ומעבר להכל - את לא לבד. יש סביבך עוד הרבה חיילות חדשות שחוות חוויה זהה ולא פחות קשה משלך. תישעני עליהן ותעברו הכל יחד זו לצד זו

שמעי לא חוויתי את זה עדיין אבל זה יכול ללכת אחד משני דרכים; את אופטימית ועושה את מה שאת יכולה כדי ליהנות, או שאת יכולה לבחור להמשיך לפחד שזה לא הולך טוב ולבחור להסתכל על הרע.
שמעתי ממלא בנות כמה שהן נהנו והתחברו עם מלא בנות, אומנם זה לא נכון בכל מקרה אבל אם את תגיעי עם גישה טובה אז סביר שתתחברי לחלק מהאנשים, לא לכולם כי לא תמיד נתחבר עם כולם אבל לפחות יהיו לך כמה אנשים לצידך

תגידי שיש לך
חתך ביד למפקד וייתנו לך פטור