סבא שלי נפטר היום

לא היינו בקשר קרוב והייתי פוגשת אותו אחת לשנה בילדות מאוד אהבתי אותו ורציתי שיהיה לנו קשר קרוב לצערי בגלל סיכסוכים משפחתיים אי הבנות ועולמות שונים וגם מרחק גיאוגרפי (הוא גר שעתיים וחצי נסיעה ממני) זה לא יצא לפועל והקשר מעולם לא ניהיה קרוב לא משנה מה וכמה ניסיתי הם לא רצו בחזרה ברמה שאני רציתי ותמיד ניסיתי להתחבב עליו. זה פגע בי מאוד ובאזור גיל 12-13 (היום אני 18) לא יכלתי לשאת את זה יותר ובאתי לבקר אחת לשנתיים בלי כמעט שום שיח איתו ועם סבתא שלי ואפילו מזל טוב ליום הולדת לא הסכמתי לרשום לו (כי הוא לא רשם לי ולשאר הנכדים כן) היה לי כעס עליו המון זמן ואני יודעת שהנתק הוא לא אשמתי והייתי רק ילדה אבל עדיין השאלה מה אם לא עוזבת אותי פעם אחרונה שראיתי אותו הייתה לפני שנה והוא ישב עישן סיגריה ולא קם להגיד לי שלום (הייתי בטוחה שהוא לא רצה אז המשכתי לכעוס) אבל לפני חודש אמא שלי אמרה לי שהוא אמר לה לבקש ממני סליחה שהוא לא בא הוא פשוט לא יכל מבחינה רפואית. עכשיו ממש כואב לי שהוא מת לא רק בגלל מערכת היחסים שהייתה אלא גם בגלל מה שלא היה והדבר שאני הכי מפחדת ממנו הוא שהוא כועס עליי או שפגעתי בו בלי כוונה (כי זה מה שהרגשתי כלפיו) ובתוך תוכי אני יודעת שהוא אהב אותי אבל עדיין מרגישה אשמה גם אם הנתק לא קרה בגללי אלא בגלל סיכסוכים ושיחות של מבוגרים איך מתנקים מהעצב הזה על המוות שלו?ומהאשמה שאני מרגישה?