דתיים עם ידע אשמח שתאמתו לי משהו

מעתיק לך מהידברות:


משום יכולתה המיוחדת של האישה להתבונן בפרטים הקטנים, בעוד האיש רואה יותר את התמונה הכוללת, נהגו חכמי ישראל להיוועץ בנשותיהם גם בנושאים בהם ההחלטה היתה נראית ברורה. שכן יתכן מאד שהיא תפנה את תשומת לבו לפרטים קטנים אך משמעותיים, אשר הבעל לא הבחין בהם.

בתלמוד מסופר שכאשר ביקשו חכמי ישראל להעביר את רבן גמליאל מנשיאותו, החליטו למנות במקומו לתפקיד הרם את רבי אלעזר בן עזריה משום כמה מעלות שהצטרפו בו. אולם כאשר בישרו לרבי אלעזר על החלטתם ושאלוהו אם יאות לקבל את משרת הנשיא, השיב להם: "אזיל ואמליך באינשי ביתי [אלך ואתייעץ עם אנשי ביתי]. איזיל ואימליך בדביתהו [הלך והתייעץ עם אשתו]". וראה שם שלבסוף לא קיבל את עצתה. מדוע אם כן שאל אותה מלכתחילה? כדי לוודא שאין פרט מסוים שהוא כאיש לא הבחין בו והיא כאשה מסוגלת לראותו. רק לאחר ששמע את החששות שהעלתה בפניו וראה כי חשש אחד אינו מוצדק והשני הסתדר מאליו, ניאות לקבל את התפקיד.

ועוד אמרו חז"ל: "האישה מכרת באורחים יותר מהאיש". כלומר, יש לה טביעות עין לזהות נכונה את טיבו של המתארח לפי פרטים קטנים שמבחינה בו ובהתנהגותו, יותר מהבעל הנוטה לתת אמון בכל אורח. לפיכך, המבקש לפתוח עסק בשותפות עם זולתו, אך לאחר שדנו על כך בביתו או סעדו יחדיו, הוזהר על ידי אשתו כי אדם זה אינו אדם ישר, ישקול שוב מחדש ויבדוק היטב אם לקדם את השותפות או לבטלה...

אבל לענין הדעת, 'נשים דעתן קלה'. דבר כבד קשה להזזה. אולם הנשים, דעתן קלה. כלומר גם לאחר שהסיקה מסקנה, אין דעת האישה כבדה עד שקשה להזיזה, אלא גמישה היא יותר מהאיש ונוחה לשנות את דעתה - החלטתה. וזה לטובת הקן המשפחתי שהגבר העז והתקיף, וממילא מתקשה לשנות את דעתו, חי עם בת-זוג נוחה וגמישה (ובלבד שיעניק לה את צרכיה הנפשיים כראוי). וזה דבר נפלא מפלאי הבורא, שהאישה הרכה הגמישה והעדינה, שורשה במדת הגבורה הבאה לידי ביטוי ברור בעת הצורך בהיותה חומה שומרת ועוצרת. שהרי זה וזה הוטבעו בה משום תפקידה הנשגב - להביא את פנימיות הבית לשלימות הרצויה.

גם כישרונה המיוחד של האישה בדיבור וכלשון חז"ל 'תשעה נטלו נשים', דבר שאגב, הוכח כיום על ידי מחקרים וסטטיסטיקות, נעוץ בתפקידה המיוחד של האישה כשַׂרת הפנים של הקן המשפחתי.

שואל השאלה:
אוקיי אז מה שהוא ענה לא נכון?

אני עוד אוסיף מעצמי, את צריכה להבין שלגבר יש את היתרונות, חסרונות, והיעוד שלו.
ולאישה יש את היתרונות, חסרונות, והיעוד שלה.

יחד הם משלימים זה את זו.

הוא צודק פלוס מינוס, זה אומר יותר "להיסחף רגשית"
"להיות מושפעות בקלות - מדעתם של אחרים, מלחץ חברתי"

זה עובדתית די נכון, נשים רגשיות והורמונליות יותר

^^^לא, זה לא נכון בקטע של הפיתוי
מה שנכון זאת התשובה שben אמר

שואל השאלה:
אולם הנשים, דעתן קלה. כלומר גם לאחר שהסיקה מסקנה, אין דעת האישה כבדה עד שקשה להזיזה, אלא גמישה היא יותר מהאיש ונוחה לשנות את דעתה - החלטתה. וזה לטובת הקן המשפחתי שהגבר העז והתקיף, וממילא מתקשה לשנות את דעתו, חי עם בת-זוג נוחה וגמישה (ובלבד שיעניק לה את צרכיה הנפשיים כראוי). וזה דבר נפלא מפלאי הבורא, שהאישה הרכה הגמישה והעדינה
זה לא מאוד מכליל? יש המון סוגי אישיות
יש אנשים עקשנים ויש אנשים שקל להזיז אותם

חולקת על הפרשנות הניסוח של הצ'אט
יש לזה הסבר עמוק ויפה יותר

ממליצה לקרוא בעיון באתר הידברות על הנושא

שואל השאלה:
^^^^אבל זה סטראוטיפים פשוטים לא?
זה בטח הרבה יותר מורכב

בקיצר, זה בערך מה שזה אומר, זה מפריע לך?

שואל השאלה:
כן מאוד

שואל השאלה:
אני מנסה להתחזק אבל יש הרבה דברים שמפריעים לי עכשיו גם זה

רואה.. מה לעשות שזו האמת, יש חסרונות ויש יתרונות

שואל השאלה:
זה בעיה שמפריע לי אמירה בעייתית? לא נראה לי שאני אמורה לקבל הכל פשוט בלי לחשוב..

שואל השאלה:
^^מה אמת פה אבל?

בוודאי, רגישות יתר :/

כל היהדות זה המון נזיפות וירידות על הגבר עצמו ועל היצר שלו
לא הצלחתי להבין למה זה פוגע בך, יש הבדלים בין גבר ואישה, יש יתרונות לגבר, ויש יתרונות לאישה

אחות אל תחשבי על זה
זה לא באמת ככה כמו שרשום
זה בסיטואציות מסויימות וזה גם לא קשור אלייך ואף אחד לא יגיד לך בפרצוף שומעת בואי נקצר את השיחה למה את קלת דעת וזה לא יועיל לי

הכל טוב, אם את בתהליך של התחזקוות, תתעסקי בדברים המהותיים והחשובים
אשרייך אלופה

וזה שכתוב שלאישה יש בינה יתרה יותר מלגבר, את רואה איזה גבר עושה סיפור מזה עכשיו? זו האמת, זה מה שה' נתן, הוא המבין, הוא הקובע, הוא הדיין, הוא הבונה, הוא היוצר, זה מה שיש, מה יתן לנו להיתקע על כל ציטוט ומשפט עכשיו?

אם אתחיל לעשות סיפור מכל משפט או דברים שהתורה אומרת ואקח את זה ללב כי זו האמת וזה קשה לשמוע אז לאן נגיע?

הביטוי נשים דעתן קלה מופיע בגמרא.
הסיפור זה על ר' שמעון בר יוחאי שהרומאים חיפשו אותו כדי להוציא אותו להורג כי הוא לכלכך עליהם.
אז בהתחלה הוא התחבא עם ר' אלעזר הבן שלו בבית המדרש ואשתו הייתה מביאה להם אוכל ומים בסתר.
אבל הוא ידע שזה עניין של זמן עד שהם יתגלו אז הוא אמר לר' אלעזר כאילו "נשים דעתן קלה" נלך למערה בלי לספר לה. ולמה הוא אמר את זה? הכוונה זה שהרומאים עוד מעט יבואו אליה ויחקרו אותה והיא תוכל להסגיר אותם עם הרבה לחצים, שלנשים קשה להיות בשבי ולכן הוא העדיף לברוח בלי להגיד לה שהם הולכים למערה (כדי שהיא לא תוכל לפלוט ולהסגיר אותם)

שואל השאלה:
^^^תראה זה לא פגע בי זה הפריע לי מותר שדברים יפריעו ולא יתיישבו בול
רגישות יתר זה משהו שיש לחלק מהאנשים
זה שמשהו מפריע לי לא אומר שיש לי רגישות יתר זה אומר שאני לא מקבלת הכל ככה פשוט

אין בעיה, טוב ששאלת, אנחנו מצווים על זה

^^
תראי כשחזל אומרים ביטויים כאלה זה ברור שהם מדברים על הכלל לא על הפרט, יכול להיות אישה יותר קשוחה מכולם וגבר שיותר רגיש ודעתו קלה יותר מנשים.
אבל בגדול זה לא המצב ואם מסתכלים בכלליות בגדול נשים יותר מחוברות לרגש ורגישות מגברים כמו שגברים בכלליות יותר חזקים מנשים

שואל השאלה:
הבנתי דווקא שנגיד פערים מנטליים ורגשיים בין נשים לגברים הם די קטנים הרבה יותר ממה שאנשים חושבים

^
התנועה הרדיקלית טוענת ככה.
יש גם הרבה שטוענים שלא ומחקרים שמראים שכבר מגיל קטן של כמה שבועות יש הבדלים בהתנהגות בין נשים וגברים

שואל השאלה:
זה טענה מדעית לא? לא נראה לי זה קשור לתנועה

קראתי 2 ספרים שלמים שמדברים רק על זה.
יש טענות מדעיות לכאן ולכאן ככה זה

שואל השאלה:
איזה? אני רוצה להעשיר את הידע שלי

אני לא כזה מבין בנושא
אבל אם ניקח למשל את ההבדלים בין ילדים וילדות, הגישה הרדיקלית אומרת שכמעט ואין הבדלים במוח בין גברים ונשים ושכמעט כל ההבדלים מגיעים מתוך הבניה חברתית שגורמת להורמונים מסוימים.
והגישה השניה אומרת יותר שההבדלים הם בעיקר מולדים ולא רק מתוך הבניה חברתית.
שני הצדדים מסכימים שזה גם מולד וגם מתוך הבניה חברתית והשאלה זה רק כמה וכמה.
לשני הצדדים יש מחקרים לפי מה שהבנתי, (אני לא חושב שזה בעיקר הבניה חבתרית כמו הרדיקלי)

אה אם את מדברת על איזה ספרים
יש ספר בשם המוח הנשי ועוד ספר המוח הגברי.
שניהם סה אותה סופרת דוקטור לאון בריזנדיין
כל מה שהיא כותבת מובוסס מחקרית בסוף הספר

יש עוד המון דברים מהסוג הזה בגמרא ולא רק הציטוט הזה.
יש מדע לא מדויק ואמירות גזעניות ומיניות. אבל מה זה משנה? לוקחים מהגמרא את העיקר ולא את הטפל וגם צריך להבין את רוח התקופה בה נכתבו הדברים.
סתם דוגמה מתקופה יותר מאוחרת - הרמבם רשם שלאישה מותר לצאת מהבית פעם בחודש אם בכלל.. האם נזרוק את כל משנתו של הרמבם על בסיס הקביעה הזו שקשורה לרוח תקופתו? כמובן שלא.

שואל השאלה:
ההלכה הייתה בכל מיני דבר מעל רוח התקופה לא? הרי הבדילו אותנו ממנהגים ומעשים של גויים

שום דבר שחזל אומרים לא כזה באמת.
צריך להבין מתי הציטוט הזה נאמר ובאיזה הקשר ואז להבין מה הם רצו להגיד בזה.
גם מה שהרמבם אמר זה לא כי הוא חשב שנשים שוות פחות ואסור להן להיות בחוץ, הוא פשוט כל החיים שלו היה בתקופה שזה היחס הנורמלי לנשים ולא היה בזה שום דבר לא מוסרי או שובניטסי, זה לא הגיע ממקום דל אישה פחותה מגבר אלא פשוט סטנדרט של צניעות שהוא יכל להשליח על המציאות של אותה תקופה
צריך להבין את זה

^^
יש גדרים שהם מעל רוח התקופה זה לא אחד מהם

האמת שזו שאלה מעניינת כי כן יש בידינו הלכות מסוימות שנקבעו על בסיס רוח התקופה או הרפואה בזמנו כמו העניין שמותר להרוג כינים בשבת כי בהתאם לרפואה העתיקה חשבו שכינים נוצרים מזיעה והם אינם יצורים חיים. אבל המשפט שציטטת אינו נפסק להלכה והוא רק מתאר דעה אחת מבין רבות בגמרא.

שואלת השאלה
כשמדברים על קבוצות חייב להכליל בטח כשמדובר על קבוצה כל כך גדולה

כתבתי בעבר מאמר קצר להראות מספרי הדקדוק של רבותינו הראשונים שכוונת לשון 'קלות דעת' היא 'חופש מהירות תנועת הדעת', מצרף קישור למאמר.

מה שהוא ענה לא נכון.

יחד עם ביטוי "נשים דעתן קלה" יש גם את הביטוי "בינה יתרה ניתנה לאישה"

אלה שני מושגים - בינה ודעת, שכל אחד מהם אופן חשיבה אחר

אצל נשים דעתן קלה ובינתן כבדה
אצל גברים דעתם כבדה ובינתם קלה

בינה משמעותה היכולת להסיק דבר מתוך דבר, לפרט אותו לפרטי פרטים
אצל נשים הכישרון הזה ניכר, יש להם כישרון לתאר מה שהם עוברות בפרטי פרטים יש להן את הכישרון לחיות את ההווה, את הכאן ועכשיו יותר מן הגברים ויותר כישרון של בניית מרחב חיים כמו למשל בית (אישתו אצל חז"ל נקראת- ביתו)
ולכן גם נשים רגישות יותר כי גם לפרטים ה"קטנים" יש חשיבות למענן אז הן רגישות אליהם מה שלגברים זה בכלל לא עולה במחשבה ולכן זה נראה למיניהם שנשים לפעמים "דרמטיות"

אם בינה משמעותה היכולת לרדת לפרטים הדעת היא הפוכה

דעת משמעותה להעלות רעיונות גדולים, לבוא עם משהו חדש לגמרי, עם רעיון גדול
הכישרון הגברי הוא העלאת רעיונות גדולים, לכן לפעמים נשים יכולות לראות במחשבות של גברים כדמיונות שלא מחוברים לארץ ואפילו ילדותיות במובן מסויים
מצד שני זה למה הגבר בדרך כלל נתפס כמנהיג את הבית כי הוא רואה קדימה ולרחוק ובעל שאיפות גדולות

הכוחות משלימים אחד את השני, הדעת מביאה רעיון גדול והבינה מפרטת אותו ומנכיחה אותו במציאות מורידה אותו לפרטים הקטנים

וככה נבנה בית שמכוון אל הנצח.

אני גם קראתי את ההודעות הקודמות שכתבת פה.

זה מצויין שאמירות כאלה מפריעות לך זה אומר שהחוש הישר שלך עובד
אל תתפשרי על תשובות, אם תשובה לא מספקת אותך ברמה שאת מרגישה "זה זה, זה האמת" אל תקבלי אותה עד הסוף

העניין של קל להזיז אותה מהמסקנה שלה הוא די חלש, כי זה עניין שיש לכל בני האדם ולא קשור באופן מהותי להיותה אישה
אישית אני מכיר גם נשים עקשניות
לכן אני רואה בפסקה האחרונה בתשובה של הדברות תשובה לא מספקת למרות שההתחלה כן מוצלחת

התשובה שהועתקה מהידברות שנתנו לך כאן היא שקר כדי להפוך את הגמרא לפמינסטית, (אני משער שלא שקר מכוון של הכותב כאן אלא של הידברות שבניגוד אליו מכירים את הגמרא ומשקרים בלי למצמץ)

תמיד בגמרא כשמדברים על "נשים דעתן קלה" זה בהקשר של חולשה, לא של יכולת אבחנה ולא של התירוצים סוג ג של מחב"תים.

וטיפ לגבי שימוש בבינה מלאכותית, תבקש תמיד מקורות למה שהוא אומר, במקרה הזה אם הוא יביא לך גמרא בארמית תבקש מai שיתרגם אותה לעברית.

^ אני מצטט לך את הגמרא שהוא הפנה אותך אליה

"מתני' לא יתייחד אדם עם שתי נשים אבל אשה אחת מתייחדת עם שני אנשים רבי שמעון אומר אף איש אחד מתייחד עם שתי נשים בזמן שאשתו עמו וישן עמהם בפונדקי מפני שאשתו משמרתו.

מתייחד אדם עם אמו ועם בתו וישן עמהם בקירוב בשר ואם הגדילו זו ישנה בכסותה וזה ישן בכסותו:

גמ' מ"ט תנא דבי אליהו הואיל ונשים דעתן קלות עליהן"

הארמית מספיק קרובה במקרה הזה לעברית כדי שתוכל להבין לבד את הרוב, ה" מ"ט " זה ראשי תיבות של "מאי טעמא" שזה "מה הטעם" כלומר מה הסיבה, ויחוד זה איסור לגבר להיות לבד עם אשה.

בקצרה, המשנה אומרת של2 גברים מותר להיות לבד עם אשה אחת ואין בזה איסור יחוד ולגבר אחד אסור להיות לבד עם שני נשים, והסיבה היא ש"נשים דעתן קלה" כלומר שהם נוטות להתפתות יותר מגבר.

^
אף אחד לא אמר שהגמרא פמיניסטית
גם לא שוביניסטית
התורה רואה בשני המינים משלימים זה את זה ואין אחד בלי השני
ואין אחד שווה ערך בלי השני
חוץ מזה שבגמרא לא מופיע ההסבר של המשפט אלא רק ההשלכה שלו
אני לא אמרתי שזאת תשובה שגויה אמרתי שהתשובה של הדברות לא מספקת כי היא לא מסבירה מספיק בשביל להבין את הקשר המהותי של הדברים

אני מכיר את ההלכה ואת המקור, ועדיין היא שאלה מה משמעות הביטוי "נשים דעתן קלה"
הגמרא לא הסבירה את הביטוי היא רק המשיכה את ההשלכה שלו

^ התשובה שצוטטה מהידברות נסתה להמציא כאילו זה מונח דו משמעי, הם הביאו תכונות אחרות חיוביות שנאמרו לגבי נשים ו"שכחו" את הפרט הקטן של להביא ציטוט אחד של הביטוי "נשים דעתן קלה" בהקשר חיובי, (שנותן השלכה חיוביות) הם לא עשו את זה כי אין להם מה להביא.

לא הבנתי בנוגע לאיזה מונח הם אמרו שהוא דו משמעי

^ הביטוי "נשים דעתן קלה" הוא מופיע בגמרא אך ורק בהקשר של חוסר אמון בנשים, לא באף הקשר של יכולת חיובית שך נשים (שמופיעה לפעמים אבל לעולם לא בהקשר של "נשים דעתן קלה")

גמרות נוספות עם "נשים דעתן קלה"

בגמרא מתואר בסיפור של רשב"י עם המערה שכשהרומאים רדפו אחריו הוא בהתחלה התחבא עם בנו בבית המדרש ואשתו הביאה לו אוכל, וכשהתחזקה הרדיפה הוא אמר לבנו שנשים דעתן קלה ולכן אשתו (בניגוד לגבר, אחרת זה לא רלוונטי ה"נשים דעתם קלה") לא תעמוד בעינויים ותסגיר אותו ולכן הוא ברח למערה עם בנו.

"אינן מיישבות את הדעת בעומק כמו גברים" זה לאו דווקא
כי כתוב גם "ויבן ה' אלקים את הצלע מלמד שנתן ה' בינה יתרה באשה יותר מבאיש" אז דעתן קלה זה לא מדבר על עליונות או נחיתות של גברים ונשים אלא כנראה תכונה שבדרך כלל שונה ביניהם, אולי זה שנשים משנות את דעתן יותר בקלות ופחות מתקבעות מגברים (לרעה ולטובה) והריטבא לקח את זה בכלל רחוק שדעתן קלה פירוש "ממהרת להבין" לכן היא משנה את דעתה יותר בקלות כי היא מבינה יותר בקלות
אנחנו לא חותרים להשוות בין המינים ההפך דווקא להעצים כל אחד במי שהוא..

זה ההמשך של התשובה מהידברות, לא ציטטתי הכל:

הנה לשון ספר הזוהר: "תא חזי [בא וראה], בזמנא דבר נש הוא בביתיה, עיקרא דביתא דביתהו [בזמן שהאדם בביתו, עיקר הבית היא אשתו]. בגין דשכינתא לא אתעדי מן ביתא בגין דביתהו [משום שהשכינה הקדושה שורה בבית ואינה מסתלקת משם, בזכות אשתו, אשר היא סיבת הקדושה והשפע שבבית. לפי שהאישה שורשה במלכות]".

לאור זאת יובן, שלפי ששורש הנקבה בספירת מלכות שהיא סוד השכינה הקדושה הנקראת 'עקרת הבית', לכן האישה חשה מטבעה את ענייני פנימיות הבית (גם אם היא אישה העובדת מחוץ לבית) והיא עיקרו של הבית, יותר מהאיש החש וחי יותר את ענייני העבודה.

ועוד אומר הזוהר מה שיש ללמוד מהפסוק: "לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה. דא היא דלא ישתכח כוותיה [זו היא שלא יימצא כמותה]. דא היא יקרא דביתא [זו היא כבוד ביתי]. כולהון נשין גבה, כקופא בפני בני נשא. אבל לזאת יקרא אישה [כל הנשים בפניה, כקוף בפני אדם. אבל לזאת יקרא אישה]. שלימו דכולא לזאת ולא לאחרא [השלימה שבכולן זאת ולא אחרת]. כולא הוא מלי רחימותא [כל אלה דברי אהבה וחיבה] כמה דאת אמר [כמו שנאמר שהאיש אומר לאשתו להוסיף אהבה וחיבה]: "רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל, וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה".

דברים אלה שנאמרו על ידי אדם הראשון, מלמדים כיצד על כל אדם להתייחס לרעייתו. על הבעל להפנים, שאף על פי שישנן נשים נוספות בעולם שיש להן מעלות שונות, לאחר שבחר בזו והחליט לשאת אותה לאשה, עליו להתייחס אליה כאל האחת והיחידה אשר כל השאר בפניה פחותות וחסרות.

ועוד מגלה שם הזוהר, שעל האדם הנשוי ישנה שמירה מיוחדת בעת סכנת דרכים וכדומה, בזכות אשתו. וכאשר שומר הוא את מצות נדה בכל ההרחקות הראויות, זוכה באותם ימי האיסור לקבל שלמות טהורה מזווית אחרת, על ידי השראה רוחנית קדושה ומיוחדת המשלימה לו את חסרונו. עיין שם בכל דברי הזוהר בזה. שהרי עיקר הקשר של הילדים במשך רוב שעות שהותם בבית הוא עם האם. ומכיוון שלצורך חינוך ילדים נדרש הרבה דיבור המסביר, מאיר, משכנע, מעיר, מעודד ומשבח, קיבלה האישה כלי מיוחד זה. ואכן, בעל המודע לתכונה בסיסית חשובה זו שהוטבעה ברעייתו לטובת ביתו, לא רק שאינו קץ בריבוי דיבורה, אלא אדרבה, הוא מטה באהבה ובסקרנות אוזן קשבת לדבריה.

* * *

המתבונן ביסוד הגדול האמור כאן עם השלכותיו הבאות לידי ביטוי בחוקי התורה הנוגעים לנשים ובביטויי והגדרות חז"ל אודותיהן, יוכל להבין לאחר התבוננות נכונה גם את שאר ההלכות ומאמרי חז"ל שלא הוזכרו כאן. שכן כאמור בתחילת הדברים, התורה תורת אמת היא ומגדירה בהגדרות הנכונות והמדויקות כל חלק משני חלקי האדם השלם, החלק הזכרי והחלק הנקבי, מבלי לעסוק בחסרונות או בהענקת ציונים.

לאור זאת מובנת העובדה, שהחלק הזכרי אשר קיבל לפי טבעו העז את החובה לבנות בעצמו את מדרגתו הרוחנית באמצעות לימוד תורה בכל זמן פנוי, ובאמצעות קיום כל המצוות, מברך את בוראו בברכת שלא עשני אישה, על שאינו כחציו השני העדין מטבעו שאינו חייב בכל זה. ואילו החצי השני הנקבי מברך את בוראו על שעשאו כפי שהוא ופטרו מחובת הלימוד ומחובת קיום חלק מהמצוות, משום הרצון האלוקי כי חצי זה, ייווצר רוחני יותר מטבע ברייתו, יקדים להתבגר, יהיה עדין בנפשו וגמיש באופיו, וכך יהיה פטור מטרחת העבודה הרוחנית המוטלת על חציו האחר. וזאת כדי שיתפנה לעבודתו הגדולה ביצירת בני הדור הבא ובטיפול בהם כראוי מתוך ישוב הדעת. שהרי החיוב בלימוד תורה בכל עת בעומק, והחיוב בקיום כל המצוות כגבר, עלול מאד להקשות על מילוי תפקיד נשגב זה כראוי.

אמנם כאמור, כדי שלא תפסיד האישה את הגעתה לשלמות הרוחנית, היא קיבלה מראש כלים רוחניים שאינם זקוקים למערכת המצוות של הגבר כדי להגיע לשלמות הראויה וכמבואר לעיל. אלא שהגבר מודה על שיצירת מדרגתו ניתנה בידו.

זוהי סיבת ההבדל הניסוחי שבין הברכות. האישה מברכת בלשון חיוב (ברוך שעשני...) ואילו האיש בלשון שלילה (שלא עשני...).

משל לשני מלכים שהוכתרו למלוכה ביום אחד, איש איש במדינתו. האחד נולד כנסיך בבית מלוכה, והאחר עמל רבות כדי להגיע למלוכה. בנאום ההכתרה אמר הראשון: "אני מודה לאל על שנולדתי כאן, כנסיך, וזכיתי להגיע ליום הגדול הזה". ואילו השני אמר "אני מודה לאל על שלא נולדתי כנסיך, ובכל זאת הוא אפשר לי, באמצעות עמל פרטי, להגיע ליום הגדול הזה". כך האישה מודה לאלקים במילים: "ברוך שעשני כרצונו" ואילו האיש אשר נולד לעמל רוחני רב יותר, מודה על שלא נוצר מתוקן מראש, ברמתה הרוחנית של האישה.

והנה תשובה יותר מפורטת שואלת השאלה:

שואל השאלה:
הקביעות האלה על נשים מכעיסות אותי למען האמת יש הרבה דברים בהלכה ובתורה שלא עוברים לי חלק בגרון בלשון המעטה וזה הקושי העיקרי שלי בתהליך

שואל השאלה:
תודה לעונים זה מוערך

כמו מה למשל^^?

תחושתייך מאוד מובנות

נ.ב למה הבאת לי פרח? :/ היה מס עגול

היהדות מאוד משתנה אם לוקחים את היהדות בצורה של הידברות, שהיא צורה מופשטת שנועדה להקל על המסביר להסביר גם כאשר הרבה פרטים נאבדים או מתעוותים בדרך (אמנם לרוב השומעחם לקחם זה 'מספיק', לפחות כדי לגרום להם המשיך לשמור הלכה פחות או יותר), או כשלומדים אותה מהמקורות בלי להניח לעצמנו ובלי להסתפק בתשובות חטופות של מחב"תים למיניהם.

עד כדי שכמעט אפשר לומר שאלו שני דתות נפרדות.

^^^^^
מה מפריע לך למשל ?

אני למדתי כל פעם מחדש שהרבה פעמים זה עניין של שפה
השפה העברית של חז"ל ושל התורה שונה מהשפה העברית שלנו באופי שלה
ולכן משפטים של חז"ל לפעמים יכולים להראות משונים ומכעיסים אפילו
כי אצלנו המילים יכולות להיות בעלות משמעות אחרת ושלילית למרות שחז"ל מנסים לומר דבר אחר

טוב לא אפתח כאן שיח שלם בעצם
אני כן אגיד לך שגם לי הייתה תקופה שזה הפריע לי וככל שלמדתי הבנתי שבכלל לא הבנתי את זה נכון

רק רציתי שתדעי שזה לגמרי מובן ואם את צריכה עזרה את לגמרי מוזמנת לכתוב ואעזור במה שאוכל בעזרת השם

כל מי שהביא מקורות לא הביא מקור אחד, מקור שבו כתוב את המילים "נשים דעתן קלה" כדי להסביר למה נשים הם כל דבר שאינו חוסר אמינות.

הביאו סיפורים מהזוהר (יש בזוהר מלא סיפורים) הביאו שבחים (יש הרבה שבחים וגם דברים לגנאי גם על נשים וגם על גברים) הביאו הקשרים שבהם המילה "קל" יכולה להיות חיובית, מה שלא הביאו כאן זה מקור אחד שבו כתוב את 3 המילים "נשים דעתן קלה" שהמסקנה שלו שונה מ"ולכן אי אפשר לסמוך עליהם במקרה הזה/לא היה אפשר לסמוך עליהם במקרה הזה"

ועדיין, למרות כל זה, התורה שלנו יפייפיה ומעמד האישה ביהדות הוא כמו שצריך להיות :) ^

ברוך ה'