מה אתם חושבים על הטרנד שנהיה להיות דתיים?

כשקשה (מלחמות כלכלה וכן הלאה) מוצאים נחמה בדת
ככה זה היה לאורך כל ההיסטוריה וימשיך להיות
זה לא במקרה נהיה טרנד להיות דתי אחרי ה-7.10

ממליצה לך להתנתק מהרשתות , המסע שלך לא צריך להיות מעורב בקולות חיצוניים

דת ברעיון זה כמו כת
אנשים שמצטרפים לכת עושים את זה בשביל תחושת השייכות
אותו דבר עם דתות

כל אחד והאמונה שלו
אם אחד מאמין גם אם זה טרנד חולף, זה שלו
הדבר לא אמור להשפיע עלייך

אמאלה זה מושלם
כאילו זה מדהים שזה הפך להיות טרנד וכבר לא צריל להתבייש ללכת עם חצאית ולהתפלל

שואל השאלה:
^
לא קשור לשביעי בהקשר של השאלה שלי יותר קשור לחודש הסליחות
גם אם זה טרנד, זה מבורך כן?
אבל טרנד זה גם דבר חולף, ודת זה משהו שצריך להיות עמוק יותר מזה לפי דתי.

זה מתחיל ככה ובסוף באמת מתחברים לזה

בטח שזה מבורך

כל עוד אמרת סליחה לאותו האדם בארבע עיניים , כן?

אני מסכים
זאת אומרת, יש כאלו שעושים מזה יותר מדי רשת חברתית במקום להתעמק בזה באמת

אני מאוד אמביוולנטי לגבי זה.
יש מי שטוען שדברים שמבוססים על שקר גם אם אני מסכים עם התוצאה זה לא יחזיק
ויש מי שטוען ש"מתוך שלא לשמה בא לשמה" וחוץ מזה עושים הרבה מצוות אז זה מבורך גם אם זה רק מתוך טרנד..
אני נוטה לחשוב שזה טוב, מתוך תקווה שזו רק ההתחלה ולאט לאט יתחזקו ויעמיקו יותר..
מה זאת אומרת את לא מצליחה למצוא את האמונה שלך? אל תתני למה שקורה סביבך לקבוע לך, תאזיני לשיעורים של תלמידי חכמים שמעמיקים ומסבירים את עקרונות האמונה, מהם תלמדי, לא מאף אחד אחר.

שואל השאלה:
ליבי
אנסה להסביר את עצמי יותר ברור,
זה לא שהאמונה שלי קשורה באנשים אחרים זה לא כוונתי.
אני פשוט לא רואה את האמונה שלי כטרנדית,
והשאיפה שלי זה קשר אותנטי מול הקדוש ברוך הוא, ולהתחזק באמונה.
וכשאני רואה פוזות למצלמה בלבוש דתי רק בסליחות, להגיע לכותל כדי להצטלם לידו, להעלות טיקטוקים בלבוש צנוע
זה לא משהו רע, אבל כשאני מתקרבת לדת וגם רוצה לשים משהו צנוע אני תוהה לעצמי מאיזה מקום זה בא,
האמונה שלי אמיתית? נפלתי לטרנד? או שהטרנד הוא בעצם גם אמונה אמיתית? ואיפה האמונה שלי נמצאת בסקאלה של טרנד אסתטי, לאמונה באמת של האמת, ברמה היומיומית?

ואני חושבת שזה משהו הגיוני לשאול, וכן זאת שאלה שעולה לי עם ההתקרבות לדת.
כי אני מחפשת משהו אמיתי.

זה לא רק הגיוני לשאול, זו מהות האמונה.
לבדוק את עצמך ולשאוף תמיד לקשר אותנטי יותר לקדוש ברוך הוא זה עצם האמונה והקשר לקדוש ברוך הוא, הבורא הוא מופשט, לא מתקרבים אליו פיזית, מתקרבים אליו ברוחניות, "השתוות הצורה" כמו שאומר בעל הסולם, ואין ולא היה מעולם אדם שיכל להגיד על עצמו שהגיע למקסימום האפשרי, תמיד אפשר יותר וזה מה שמצופה מאיתנו.
אבל חשוב מאוד לדעת להעריך את מה שאנחנו כן עושים ואת מה שכן הצלחנו להשיג, שלא נהיה אנשים שמתרכזים רק בחסר, מה שיוביל לרגשות שליליים ובטווח הרחוק יקרוס לגמרי.