אני מפחדת שאני בחיים לא ארגיש נוח ליד אנשים

זה בסדר, תעבדי על זה לאט לאט

שימי פס על כולם אני גם הייתי ככה פעם

שואל השאלה:
אני עובדת על זה כבר שנים וזה פשוט לא יוצא ולא כל כך אכפת לי מאנשים בדרך כלל זה לא קשור לאנשים זה קשור אליי אני לא יודעת איך להיפתח

את צריכה לסמוך על אנשים אחרים

זה תהליך עם עצמך שתביני שלאף אחד לא אכפת נטו מעצמו

את יודעת.. לכל אחד מאיתנו יש הרבה צדדים. (וככה זה אמור להיות דרך אגב. זה המצב הבריא). יכול להיות שאת מחפשת איזשהו "אני" אחד ומדויק בכל הדבר הזה ולא מוצאת כי.. זה פשוט לא קיים.

בכל סיטואציה, עם אנשים שונים, במצבים שונים - אנחנו פשוט שונים! וזה עדיין אנחנו. פשוט מוציאים מאיתנו צד אחר. זה שאת מתנהגת בצורה מסוימת עם אנשים מסוימים ובצורה אחרת עם אנשים אחרים זה לא אומר שאת לא אמיתית. זה לא אומר שזו לא "את".

תנסי להתחבר לצורת מחשבה הזו. את תרגישי הרבה יותר טוב עם עצמך (עם כל הצדדים של ה"עצמך" הזה חחח מבינה?). זה מאוד מרגיע כשמבינים את זה. וזה יגרום לך להרגיש הרבה יותר אמיתית עם אנשים.

שואל השאלה:
אני מודעת לזה אבל גם כששחררתי אז אני עדיין לא הרגשתי שאני אמיתית עם אנשים וזה מה שעוצר אותי מלהכיר אנשים פשוט נמאס לי להתמודד עם הכל לבד

יש איזו חברה יחסית קצת קרובה יותר שאת יכולה "להתאמן" איתה? זה נשמע מטומטם קצת אבל הדברים המטומטמים, אם פשוט עושים אותם, זה לפעמים בדיוק מה שצריך.

לי יש פחד קהל מטורלל לגמרי... והייתי צריך די הרבה לדבר מול קהל בעבודה שלי. ולבד מול מראה זה אף פעם לא עזר לי. גם צילמתי את עצמי לבד בוידאו כזה מדבר והסתכלתי על זה כדי להשתפר וזה.. אבל שום דבר לא דומה לסיטואציה שיש אנשים אמיתיים מסביב. אז הצוות שלי ישב מולי והם שמו על הפרצוף שלהם דפים שהדפסנו עליהם פרצופים של אנשים חשובים שהיו אמורים להיות בקהל פעם אחת ופשוט התאמנתי מולם חח והם שאלו אותי שאלות והתקילו אותי וכו' וכו'.. אין על להתאמן מול אנשים אמיתיים.

אז... תנסי לעשות את זה עם מישהי. מישהי שבכיף את יכולה להתפדח מולה.

שואל השאלה:
אני יודעת לדבר עם אנשים הקטע זה שאני לא מרגישה עצמי בחיים

יש מצב שכולנו מרגישים את זה די הרבה...? ולך פשוט קשה יותר עם זה? נקודה למחשבה. אני לפחות מרגיש ככה מאוד חזק. כנראה יש עוד שזו התחושה שלהם.