פריקה שיושבת עליי הרבה

אני בכיתה יב, ואני בחבורה ואנחנו 8 בנות, עם 2 מהן אני בקושי מדברת, אחת אני בקושי דיברתי איתה כל החופש(וגם היא איתי, ואז היא באה אליי בטענות למה לא דיברתי ולא כלום למרות שאחות גם את לא, זה לא היה בראש שלי עבדתי 80% מהזמן ומתי שלא פשוט הייתי עם אנשים אחרים, לא הבנתי מדוע ולמה הציפייה שאני אתקשר אם זה מפריע לה, אני לגמרי מבינה שזה באסה שלא דיברנו והכל, אבל אחי את לא יכלה להאשים רק אותי בזה) אז קיצר אנחנו די מרוחקות עכשיו, יש מישהי שאנחנו חברות מלא זמן, אבל בקושי יש לנו על מה לדבר, ויש עוד מישהי שהיינו חברות ממש טובות מלא זמן, ובשנתיים האחרונות יש לי הרגשה כאילו היא ממש שונאת אותי, כאילו אני באמת לא מבינה מאיפה האנטי הזה גדל, היא מתפרצת רק עליי, מקללת והכל, וזה לא מרגיש בצחוק, היא בחיים לא מדברת לאחרות ככה, היא גם פעם ממש אמרה לי כשיצאנו לקניון, היא כל רבע שעה אמרה שהיא רוצה הביתה, ואנחנו היינו שם שעה, ואז היא פתאום אמרה כשהיא הייתה עם מישהי אחרת איזה שש שעות היה לה ממש סבבה ובסדר, אז מה הבעיה איתי, אני באמת מנסה להיות נחמדה ומכבדת, ולהצחיק ולעזור, אבל מה לעזעזל הבעיה איתי.
קיצר אינני כל כך מרגישה שיש לי חברים, זה חרא להיות בחבורה, הייתי רוצה פשוט שיהיו לי כמה חברים טובים וזהו ולא כל הבלבול שכל הזה, יש לי כמה חברים בשכבה אבל אנחנו לא כאלה קרובים, אני כן מניחה שאתחיל להתקרב אליהם, ואני מכירה חבר'ה מתנועת נוער שאני מדירכה באה, הזה סתם חרא פשוט שהגעתי ל יב ואני מרגישה לבד, אני יודעת שאנשים משתנים והכל, אבל עדיין משום מה אצל אחרים זה נראה כל כך יפה ואצלי חרא
וזהו תודה על ההקשבה