אתם מרגישים שהקשר שלכם עם אחים שלכם השתנה עם השנים?

דווקא מרגיש אצלי שיותר התקרבנו האמת עם השנים

ברור שזה משתנה
מתחזק מתחלש אבל עדיין הבסיס נשאר אותו דבר

החוויה שלי כאחות בכורה הפוכה מזו שלך
ככל שגדלנו התקרבנו, והקשר רק ממשיך להתחזק עם השנים

אני אחות בכורה - אני רוצה להרוג אותם והם חופרים לי תחת אבל הייתי רוצחת בשבילם אם צריך

כן, רק עם אח אחד, עם אח השני שלי לא, יש לנו את אותו קשר

אני האחות הקטנה ודווקא ככל שהתבגרנו אז אנחנו יותר קרובים
אולי דווקא כי כל אחד הלך לכיוון שונה לימודים צבא עבודה וכו

חלקית, יש לי 4 אחים ואני האחות הקטנה.
עם 3 אני לא בקשר אז לא השתנה משהו.
עם האחות הרביעית אני בקשר טוב ממש, אבל עדיין יש שינוי. נולדו לה ילדים וזה כבר לא כמו פעם שאלה רק שתינו מבלות כל הזמן, אבל הקשר עדיין טוב ממש.
מתי שהיא עזבה את הבית הייתי ממש עצובה ובכיתי כל הלילה, אני עדיין מתגעגעת לתקופה שגרנו ביחד אפילו שאנחנו מבקרות אחת את השנייה מלא.

מאוד

בתור אחות קטנה אחותי הגדולה התקרבה אליי יותר אבל אם יש ריב הוא יותר נורא אז יש בזה גם חסרונות

שואל השאלה:
איזה קטע זה שקשר עם אחים זה דבר מורכב לפעמים
ואלה אנשים שחיים אתכם בבית
ויש לכם אותם הורים חחח

בתור אחות קטנה עם פער ממש גדול מאחותי, דווקא בגיל ההתבגרות (בערך בכיתה ט כזה) הקשר שלנו ממש התחזק והתחלנו לדבר הרבה יותר

אני הקטנה והתקרבתי יותר לאח שלי הגדול דווקא כשהוא עזב את הבית לצבא כי כל העניין של הריבים הקטנים כבר פחות קורה בגלל המרחק אז היחסים יותר טובים בינינו ויותר נוח לשתף אחד את השני גם כי אנחנו כבר גדולים יותר