קיבלתי כאפה מהמלשביות ואני לא יודעת מה לעשות

במהלך כל התיכון לא היו לי ככ חברים מהבית ספר. שנאתי את המקום הזה ולא הייתי באה כמעט (ברמה של 80 אחוז חיסורים) שלא תבינו לא נכון, חיכיתי ככ שהתקופה הזאת תגמר ואני לא מתגעגעת לבית ספר באמת. אבל בחופש הגדול הייתי בפיק, היו לי ארבע טיסות שונות והלכתי לשבע הופעות של הזמרת האהובה עלי בחול. זה היה החלום הכי גדול שלי במשך שבע שנים ובאמת נהניתי כל כך ופתאום עכשיו כל זה נגמר. רק חזרתי לארץ וכל התלמידים חזרו לבית ספר, הכמה חברות היחידות שיש לי הן מהעבודה הקודמת שלי שהתפטרתי ממנה לפני ארבעה חודשים אז אנחנו כבר לא קרובות בכלל לאותה רמה של קשר. הן או בצבא או שאנחנו לא ברמה של לדבר סתם ככה לכיף או להיפגש ויותר סתם כזה להגיב אחת לשנייה לסטורי ולהתעדכן מדי פעם
ובקיצור אני לא יודעת מה לעשות. אני ממש מבואסת ומרגישה לבד. התאריך גיוס שלי בינואר ואני גם לא רוצה שהוא יגיע. אני מפחדת לא למצוא את עצמי בתפקיד וממש התערערתי לגביו גם מבחינה חברתית בגלל שסגנון האנשים שבדרך כלל הולכים אליו הם לא בהכרח הסגנון המיידי שלי ואני מפחדת שלא יהיה חיבור ואני שוב אהיה לבד ואסבול וגם כי הוא כולל קורס קדם צבאי מאוד קשוח שאני אצטרך לעשות לפני ואני בכלל לא בטוחה שזה מה שאני רוצה
בקיצור אני מרגישה תקועה בתקופה בין לבין ופתאום אני מקנאה במי שבבית ספר למרות שזאת היתה התקופה הכי גרועה בחיים שלי. זה באמת הדבר הכי מוזר שאמרתי כי אני לא מתגעגעת לרגע אבל זאת פשוט תחושה מוזרה כזאת
מה לעשות?