28 תשובות
לא
אנונימי
לא, זה מוריד לי ממש
לא
לא מעלה ולא מוריד. כן ארצה אותה מבשלת ויותר עם הילדים. אולי קצת פרימיטיבי אבל כן. אבל אני ארצה יותר שתעשה מה שטוב לה. אם זה לעבוד ואז להיות בבית או לצאת אז שתלך אל זה. אז מקסימום יום אחד אני יותר בבית ויום אחרי היא יותר. זה לא משנה
אם המצב הכלכלי לא יהיה דחוק, אז כן.
ילדים צריכים חום ואהבה מההורים שלהם, ובטח ובטח שמהאמא.
הורה ששם את הילד שלו במסגרת ישר כבר בגיל שנה שנתיים שלוש, זה פחות טוב לדעתי.
אני אישית שאבתי את כל הערכים והחום והאהבה והמידות הטובות בחלקן, מאמא שלי, לא יודע איך הייתי שורד או מתמודד אם אמא שלי לא הייתה בבית תמיד או בעבודה, הייתי קשור אליה ממש.

ילדים צריכים את האמא לפחות עד שהם הולכים לגן, אזור גיל 4-5 כזה.
אין קשר לאם אני אוהב את האישה או לא, מה הכוונה תממש את עצמה? ילדים זה משחק? ילדים זה כל החיים שלנו והעתיד וצריך להשקיע בזה, זה היכן שהיא ממ-משת את עצמה בצורה הכי טובה, עם שמחה, עם דאגה, עם חינוך.
זה שאכפת לי מהילדים שהם יגדלו זה אומר שאני לא אוהב את האישה? שאני נגיד אפרנס או אלמד תורה ואדאג גם לצרכי הבית ואעזור לה מן הסתם, זה אומר שאני לא אוהב?
הרי למי כל זה יהיה? למשפחה..
מאחר והיא כבר מגדלת את הילדים במשותף עם הבעל, אז היא כבר בבית, אז יש לה זמן לעשות מטלות בית בחלקן כי הבעל חוזר עייף או מותש לפעמים.
זה לא מוריד ממנה בשום צורה ורוב הנשים אוהבות את זה ויעשו הכל עבור בעלן שמביא פרנסה, לומד תורה, ודואג ל-101 דברים אחרים שקשורים גם לבית ולחיים של המשפחה.
מן הסתם שעל הבעל גם לעזור כשאפשר ולא הכל יפול על האישה, זה ברור. זה לא שהיא full time רק מטלות והבעל פטור מזה. ממש לא.
פשוט רוב הפעמים או הזמן זה כן יפול עליה עקב הסיבות שציינתי, יש כיום המון גברים שבכלל לא סובלים לבשל או אוהבים או יודעים, האישה כן, והיא אוהבת את זה גם, זה מוריד ממנה? אמא שלי מבשלת כל היום כי היא הכי טובה בזה, כנל דודה שלי, וכל אישה שבמשפחה הרחוקה או הקרובה שלי, ככה זה לרוב, אני ואבא שלי עוזרים לפעמים במטלות פה ושם בכביסה או כלים גם כן בנוסף.
וככה חיים וגדלים עם חיים מאושרים, ולא במחשבה שהאישה חיה באיזה כלא או פשע. אנשים הפכו את זה לעונש וזה עצוב נורא.
לא
אנונימי
לפני שאני עונה אני רוצה לומר:
לא כל עבודה היא מימוש עצמי, רוב העבודות הן לא כאלה.
מציירים את זה כאלו זה איזה חלום גדול, זה ממש תלוי מה האישה עושה.
אני לא רוצה לראות את אשתי, עובדת במפעל תעשייתי, שוטפת כלים כל היום, כמו שאני רואה אימהות אחרות, כשעברתי שם..
הלוואי שלא.
אני ממש לא רוצה שתעבוד בעבודות כאלה, אני רוצה אותה בסדר גמור, ועדיף לי שתקים מאפייה ביתית, לא מפרנסת, שיש לה ממנה הרגשה טובה, מעבודה כזאת לא נעימה.

אז לא כל הנוצץ זהב, זה שנשים צעירות חושבות, שישיבה מול המקלדת, זה ממש חלום, מתברר להן אחר כך לפעמים שזה פחות חלום.
ולכן מובן מדוע קיים בבנות ההנחה הבסיסית שגברים יפרנסו אותם במידה והן כושלות, זה קיים כמעט אצל כל אישה, הן רוצות את הביטחון הזה.

ומדוע אני לא תומך בישיבה בבית?
כי כל אישה "צריכה עבודה", עבודה היא גם לנפש, לא רק לכיף, לכן אין שאלה. השאלה במה בדיוק וכמה בדיוק, אני תומך שאשתי תעבוד, ותחפש ותפתח את עצמה, לא רק בעבודה, כמובן, אבל גם עבודה זה חלק מזה.
שתתפתח בכל תחום בחיים, שיהיה לה רק טוב.

הרי אשתי כגופי.

אבל כשיהיה ילדים, אני גם תומך לאפשר לה להוריד מהווליום, שזה בדרך כלל מה שנשים באמת רוצות אז, שקט, וחובה שתרגיש בסדר עם זה, ולא תרגיש, וואו אני חייבת להביא כסף, ולכן במקומה אני אז אגביר ווליום, אקח אולי יותר עבודה, עד הרגע בו היא תרצה לחזור לווליום, וזה יקרה לאט לאט.
כל זה ללא קשר לעזרה בילדים.
אני גם תומך ברפורמה כללית בעניין, לאפשר העסקה נוחה של נשים.
אני לא גבר
אבל חשוב לי לכתוב פה את דעת התורה ודעת היהדות
בידיעה שיהיו פה מי שיחלקו עליי:)

עיקר תפקידה של האישה הוא להיות אמא
להביא ילדים, לגדל אותם ולחנך אותם בשמחה ואהבה.
זו השמחה הכי גדולה
זה האושר הגדול
וזה הסיפוק הגדול ביותר שיכול להיות לאישה.
אישה שיושבת בבית, כעקרת בית ומגדלת את ילדיה, לא "מתבזבזת" בבית, היא מגשימה את המהות האמיתית שלה.
זה לא סותר את האפשרות והחשיבות במימוש הכישרונות והיכולות שלי מחוץ לבית והתרומה שלי איתן לעולם הגדול
כמובן בשום אופן לא על חשבון הבית, הבעל והילדים.

בעיני אגב, נכון "לחלק" את החיים
ובגיל הפוריות להשקיע בהבאת חיים לעולם וטיפוחם וכו
וב"חצי השני" של החיים, להשקיע בקריירה מחוץ לבית
את מי את שואלת את השאלה הזאת? ילדים בני 17 שעוד לא מבינים כלום מהחיים?

לשאלה, אני לא אוהב את הרעיון של "עקרת בית" אני אוהב את הרעיון של לנהל זוגיות בריאה, אם הגענו להחלטה שהכי נכון לנו שהיא תהיה עקרת בית אז היא תהיה עקרת בית ואם לא אז לא, זה תלוי בהרבה דברים, כלכלית, מאפיינים סוציולוגיים וכו' החיים הם לא תוכנית כבקשתך, אבל מבחינה עקרונית אין שום עניין שאישה תהיה עקרת בית, מי שחושב ככה בימינו ונלחם על זה מול אישתו הורס לעצמו את הזוגיות ומדכא את אישתו.
אם אני אומר את האמת, *אני* הייתי מעדיף להיות עקר בית בעצמי ולעשות מטלות בית כל היום, ולא שהיא תהיה

אם הייתי מכיר אישה קרייריסטית ומשכילה שמעדיפה שאני אהיה זה שנשאר בבית ומטפל במטלות, זה היה מושלם בשבילי
חלום שלי להיות עקרת בית והוא יביא תכסף
אנונימית
לא בהכרח עקרת בית, זה קצת קיצוני, אבל גם לא אטרקטיבי בשום צורה אישה היפר קרייריסטית וורקהולית שתשקיע יותר בעבודה מאשר במשפחה. האיזון הבריא הוא באמצע
כבחורה אני חרא במטלות בית מסוימות וממש טובה באחרות בואו נתחלק אני אכין שניצלים פגז והוא ינקה וזה

אני אהיה עקרת בית בינונית אני חושבת שאתרום יותר לזוגיות בצורות אחרות
זה משהו שאני רוצה כן חד משמעית אבל זה לא נראלי ראלי גם אם אני אעבוד במקום נורא מכובד וארוויח מספיק כדי לתמוך בשתינו
הסיבה העקרית זה בעיקר כי בימים של היום באמת אין כלכך מה לעשות הילדים בגן\בית ספר יש מכונת כביסה יש מדיח לכלים יש מייבש יש שואב אבק באמת לא צריך מישהי שתישב בבית ותטפל בו בצורה יומיומית
וגם העבודה שמן הסתם במידה ויש פרידה או משהו שקרה נניח מחלה קשה מהצד שלי או שאני מת היא נשארת בלי כלום שום ידע בשוק העבודה שום ניסיון לא רגילה לעבוד אין לה באמת כישורים וזה גם משהו מסוכן
אז אני חושב שבאידאל כרעיון זה משהו כן שאני רוצה אבל בראליזם ומה שהולך להיות בלי לעשות רומנטיזציה לרעיון כנראה שהיא גם תעבוד יחד איתי לא משנה כמה אני ארוויח
לגבי החלק של לממש את עצמה
קריירה זה ממש לא מימוש עצמי והרוב המוחלט של האנשים שונאים את העבודה שלהם נדיר מאוד שעבודה "ממששת" אותך זה סתם אמירה חסרת מעש
^ מסכים ולא מסכים איתך
לתלות את כל הזהות שלך במקצוע באמת יאכזב אותך כי זה לא מימוש של מי שאתה
אבל לא הייתי אומר שהרוב שונאים תעבודות שלהם. אולי סובלים אותן
^עבודה עבור הרוב המוחלט של האנשים זה מקור פרנסה כסף ודרך לשרוד הם לא עושים את זה מתוך מימוש עצמי או הנאה כמעט בכל המקרים או שזה מתחיל ככה ונשחק אחרי 3 שנים כשהבוס מעיר אותך ב6 בבוקר לתקן פה בעיה ושם לך עוד 100 טפסים על השולחן
רוב האנשים מגשימים את עצמם דרך משפחה תחביבים ופעילויות
^רוב האנשים לא מגשימים את עצמם כי אין להם עבודה טובה
לא רלוונטי כך או כך הנקודה לי היא שברעיון במחשבה זה נשמע מדהים
במציאו זה לא
^^^ בזה אתה צודק וזה סדר עדיפויות טוב
מה שהעבודה ממצה אצלך בגיל מסוים משפחה ממשיכה לתת
אני חושבת שמי שאוהב את הרעיון הזה כנראה פרימיטיבי כזה
^טענה חלשה
על בסיס מה זה
רק בגלל שבעבר היה פופלרי ואל בהקשר חיובי זה לא אומר שזה לא מבנה בית שהרבה רוצים בו וזה לא אומר שאותם אנשים פרמיטיבים
פטריק אתה ממש מושקע ריגשית בשאלה הזאת
אני משועמם אש בדיוק אישתו של ריק מתה בtwd וזה משעמם תחת אני חייב להעביר את הזמן
אבל בואי לא נדרדר לאד הומינם
הל נא
תצפה באטק און טיטן, שם אף אחד לא מת
לע
לא
אני חושב שאני ניטרלי בנידון, כך שאם היא רוצה לעבוד- שתעבוד, ואם היא רוצה להיות עקרת בית, שתהיה, כי אי אפשר להכריח אדם לעבוד, אפשר רק לומר שהוא יעשה כן על דעת המצב הלכלי שזה יגרום לו, אבל אם המצב הכלכלי בסדר- למה שנחייב אדם לעבוד?

אבל בגלל המצב הכלכלי בארץ הייתי מעדיף מלכתחילה אחת שתעדיף גם לעבוד.

אם כי במידה והיא מהסוג שרוצה להיות עקרת בית, אני יותר אעדיף אחת שאוהבת בזמן הפנוי שלה ללמוד באופן סתמי או להתעניין בתחומים או להקפיד על הבריאות שלה מאשר אחת שפשוט אוהבת לנקות או לבשל (יש כאלו שכ"כ אוהבות לנקות ולבשל ברמה שהם ילכלכו את הבית כדי שיהיה להם מה לנקות, או שהם יבשלו פי 5 ממה שצריך רק בשביל לבשל והרוב פשוט נזרק לפח, יש לי כמה קרובות משפחה כאלו, ואני נרתע מזה קצת. גם משום מה יש לי נטייה אוטומטית לקשר את זה למרוקאיות שאמא שלי שומעת מתכונים שלהם שאני יכול לשמוע אותם עד החדר שלי בקומה אחרת, ובכללי יש לי טיפה סלידה מהשקעת מאמץ יתר, אפילו מועט, רק בשביל שהאוכל יהיה טיפה יותר טעים, ברמה שאם השקיעו מאמץ על האוכל אני נגעל ממנו יותר ממה שהוא טעים לי, בעיה אישית שלי עם הדבר...). ההורים שלי קנו רובוטים שוטפים מאז שאמא שלי נחלשה, הם עושים עבודה מצויינת ברבע מהזמן שאדם עושה, זו הוצאה טיפה גדולה חד-פעמית עד תלת-פעמית כל החיים (תלת-פעמית במקרה שהם מתקלקלים או נשברים, עד כה לא קרה ברוך ה') וזה מסדר אתכם מבחינת רוב ככל מטלות הבית, באמת.