אני חייב לשתף משהו שקרה לי עכשיו שיושב לי על הלב ואני לא מפסיק לדמוע

אני חדש במכינה פה ביישוב דתי. קפצתי לקניונית וראיתי אישה מבוגרת, פלוס 60, עם 100% נכות. היו לה מלא קניות והיא ישבה על ספסל בחום הלוהט, נראית אבודה לגמרי. ראיתי בעיניים שלי איך היא מבקשת עזרה מאנשים, וכולם פשוט מתעלמים ממנה ועוברים ליד. כאילו היא אוויר.

ניגשתי אליה, שאלתי אם הכל בסדר, ועזרתי לה להרים את כל הקניות. הלכתי איתה ברגל רבע שעה בחום עד לבית שלה, שמתי לה את הכל בפנים וגם השארתי לה את המספר שלי שאם היא צריכה משהו היא יכולה להתקשר אליי תמיד.

כשסיימתי והלכתי משם פשוט התפרקתי בבכי. היא יכולה להיות סבתא של כל אחד מאיתנו. איך אנשים יכולים להיות כל כך אדישים? איך מגיעים למצב שבן אדם מבוגר ונכה נהיה שקוף באמצע הרחוב?

זה פשוט שובר לי את הלב. הייתי חייב לזעוק את זה איפשהו. תהיו רגישים לסביבה שלכם, אל תעברו ליד אנשים שזקוקים לכם.