חילוניים מה הרושם ראשוני שלכם על דתיים מעניין אותי איך אתם רואים אותם

תלוי איזה, חרדים אני תמיד שופטת לרעה אבל

שהלוואי שהייתי כמוהם מילדות

דתיים אני מאוד מעריכה כי הלוואי ויכלתי להתקרב לדת יותר ממה שאני כיום
חרדים למשל יותר קשה לי להכיל ולהבין

תלוי
תמיד מנסה לא לשפוט

איך לא חם להם בקיץ ככה בארוך

שואל השאלה:
רוב הדתיים הלאומים ים קצר בנות עם חצאית קצרה אורך ברך וחולצה קצרה ובנים מכנס קצר חולצה קצרה

אני חושב שהרוב נגררים ועושים דברים מפחד

^^לא בהכרח...אני דתיה לאומית ולא תראי אותי עם חצאית קצרה ולרוב גם לא חולצה קצרה...
האמת שבגדים ארוכים זה נוח ממש

^^חלילה מפחד
פחד זה חרדים

מה אבל אין נגיד דתי עם הזעת יתר זה בטוח סבל כפול

שואל השאלה:
יש קשת מאוד רחבה במגזר הדתי
החברה שאני מסתובבת בה הולכת עם שרוול קצר וחצאית עד הברך וזה הנורמה והן מחשיבות את עצמן דתיות לאומיות
כל אחד לוקח את זה למקום שלו ולאיך שהוא מגדיר את עצמו

כן אבל הרוב כבר רגילים לזה אז זה לא ממש משפיע

^^נכון
אבל זה גם לא הרוב זה פשוט במקום שלך
אצלי זה חלק ככה חלק ככה...

שואל השאלה:
יש ויש תלוי במקום בסביבה בקהילה

ראשית כל עלי להבהיר שאיני פוסק ואין לקחת דברי הלכה למעשה אלא יש לשאול פוסק מוסמך.

כל הדברים שכתבת, אפילו אם נכונים, אינם חיסרון כלל בציבור הדת"לי.

ממתי יש איסור ללכת לים? ולרוב בימי שישי כשהלכתי לים הנפרד ראיתי תמיד יותר חרדים מדתיים, וזה בסדר גמור, כי אין הכך איסור.

לגבי הטענה עליהם שהם הולכים עם מכנסיים קצרות עד הברך או חצאית עד הברך, כך פסק למעשה המשנ"ב בשם האליה רבה לכתחילה, שאין שום צורך לחשוש לחצאית ארוכה מתחת לברך. והאליה רבה עצמו הקל אף יותר וכתב שאין צורך להחמיר אפילו לא על הברך אלא מיתר לגלות עד טפח מעל הברך ואין צריך לכלול את הברך בחשבון אלא מחלק העליון שך הברך עד 9.7 ס"מ אפשר לגלות לכתחילה, משום שאמרו 'טפח אישה ערווה', מכאן שכל שהוא פחות מטפח, אפילו במקום שאסור לגלות- מותר לגלותו, וכן כתבו הדעת זקנים וכף החיים ועוד ועוד.

וכן הביא הבן איש חי מהזוהר שהעיד שהסכימו כל התנאים שמותר לגלות חלק התחתון של הרגל ורק השוק העליון אסור, וגם זה רק לתפילה.

על כן מה שיש שנוהגות לכסות מתחת לברך- לא מחמת שהם צדיקות יותר הן מכסות, אלא פשוט יש להן מנהג כזה ואין מבטלים מנהג אלא במקום צער או שמבטלו לזמן שקובע מראש (יבי"א ח"ב או"ח סי' ל, שם אבה"ע סי' טז), וראינו שלענין צניעות חום נקרא צער שאפשר להתיר עבורו מנהג וכמו שכתבו הרב עובדיה ובעל שו"ת ציץ אליעזר והרב יוסף קאפח והרשב"א ועוד.

וזה אפילו מבלי להתייחס לדברי המשנ"ב והב"ח והב"י ורבינו יונה ורב האי גאון ועוד שכתבו שמותר לאדם לראות אישה לא צנועה מחמת שחז"ל לא חששו לעבירה מכך, ורק בזמן התפילה אסור, ויש מביניהם שכתבו שאפילו בזמן התפילה מותר ורק להסתכל אסור, ואם יש לפניו אישה לא צנועה בזמו התפילה יסית מבטו, ולפיהם אין הלכות צניעות כלל מלבד כיסוי ראש לנשואה ומה שנחשב למקובל באותו דור, וכן כתב להדיא ביבי"א ח"ו או"ח סיש יג שמנהג הפרוצות מותר לבנות ישראל ורק מנהג הפרוצות ביותר אסור, וכן הרב יוסף משאש (הרב הראשי למארוקו לפני כ100 שנה) כתב באוצר המכתבים סי' א'תתפד שאין הלכות צניעות אלא כפי מה שמקובל בדעת הנשים באותו הדור והביא דברי רש"י בנידון בכמה מקומות.

וכן לגבי שרוול קצר כתב להדיא בשו"ת ישכיל עבדי ח"ה או"ח סי' ט שלפי הפשט זה מותר לגמרי, וכן הסכים איתו מעיקר הדין הרב עובדיה ביבי"א ח"ו שם וכתב בשם חידושי צמח צדק על ברכות שעל הפוסקים לשקר לציבור ולומר להם שהזרוע אסורה בכדי שלא יבואו להתיר את השוק כי האנשים בציבור נוטים לחשוב שהם דין אחד אפילו שהם דינים נפרדים מטעמים שונים, האחד לא קיים והשני איסור דרבנן בשעת התפילה.

וכן כתב המשנ"ב שלגבי מכנסיים קצרות לתפילה אין שום איסור בכך, אלא שזה לא רעיון טוב כי אם יגע בירכיים של עצמו באמתע התפילה יצטרך נטילה, אך מלבד זה אין שום בעיה לכך והוציא כן מדברי השו"ע עצמו.

ואת כל זה אני כותב כאחד שלא לובש מכנס קצר ברחוב ולא חולצה קצרה, ואפילו ךא נעלי בית, רק מכנס אלגנט וחולצה מכופתרת, אלא חשןב שידעו שאין בדבר זה שום צדיקות ושום מעשה דת, שהדת לא ציוותה על כך מעולם, אלא רק מנהג בעלמא או הרגל שלא קשור לדת.