למה קשה להורים לקבל את העובדה שהילדים שלהם לא אוהבים אותם?

ילדים נולדים עם חיבור להורים שלהם
אולי משהו קרה שזה נותק בחיים הבוגרים שלהם.

אתה מדבר על הורים כאילו מדובר בחבר שלמד איתך ביסודי
החיבור שיש בין הורה לילד שלו לא מותנה בכימיה, כנראה שצריך להיות הורים כדי להבין את זה

כי בוא, אתה סוחב ילד, מגדל אותו, נותן לו את החיים שלך ובסוף הוא לא אוהב אותך. אני לא מבינה איך אפשר לקבל דבר כזה ולהשלים איתו? הייתי עושה הכל בשביל הילד שלי.

ואני לא מדברת על הורים מתעללים או מזניחים, זה משהו לדיון אחר.

שואל השאלה:
ונגיד שהילד לא מרגיש שהוא מחובר להורים שלו
והוא רוצה לשתף אותם להיות כנה
איך זה הוגן אם הם כועסים על זה?

זה בסדר לשתף מישהו והוא עדיין יכעס, צריך להבין שזה לגיטימי.
מה אף פעם לא סיפרת להורים שלך שעשית משהו לא בסדר וידעת שהם יכעסו? אבל בכל זאת הדבר הנכון הוא לשתף.

זה לא אמור להיות הוגן, זה לא משחק כדורגל בשכונה, יש פה רגשות, בשביל הורים שאוהבים את הילד שלהם לראות אותו מתרחק מהם מבלי שהם מצליחים להגיע אליו, זה כואב

שואל השאלה:
איך זה לגיטימי?
בן אדם שמשתף את הרגשות שלו ומקהל נזיפות על זה זה לגיטימי?
אז אין כזה דבר יותר שנקרא שליטה ברגשות? פרופורציות?

שואל השאלה:
הכל אמור להיות הוגן
הכל
זה שזה לא ככה זה עצוב

אז איך זה הוגן מבחינתך לא לאהוב ולהתחבר למישהו שנתן לך הכל במשך 18 שנה?

סתם כאילו אם אנחנו הולכים על אותו קו מחשבה כמוך

שואל השאלה:
יש הבדל בין איך אתה מרגיש כלפיי בן אדם
ואיך אתה מתנהג
זה ממש ממש ממש ממש לא אותו דבר בכלל לא

שואל השאלה:
רחוק שנות אור מהירות האור פי מיליון קואנטיליון

העולם הוא לא מקום הוגן, תשנה גישה, במקום לחפש מההורים שלך את מה שהם לא מצליחים לתת לך, תעריך את מה שהם כן מצליחים לתת, אני בטוח שהם לא אנשים רעים אלא אנשים שרוצים להיות הורים טובים אבל קשה להם

שואל השאלה:
העולם הוא לא מקום הוגן וזה לא בסדר שזה ככה. הטבע אי אפשר לשנות אבל בני אדם בוחרים כל יום להיות לא הוגנים במודע שהרי רוב האנשים לא טיפש בצורה מוחלטת
אין שום סיבה להסתכל על הצד החיובי אם אתה פיזית לא מרגיש מחובר להורין שלך זכותך להרגיש ככה ולא צריך בכוח לשנות הרגשה

שואל השאלה:
הורים אמורים לתת הם חייבים זוהי חובתם הם לא עושים משהו מעבר הם ידעו למה הם נכנסים כשהביאו ילד זה לא שהם עשו מעשה טוב. סך הכל אחראיות שבחרו בה.

אתה חושב שאתה בנאדם מושלם? אם אתה לא מושלם למה אתה דורש מאחרים להיות מושלמים? העולם לא הוגן, כי מראש אנחנו יצורים מוגבלים, ומתוך כך מן הסתם שנעשה טעויות ונפגע באנשים ויהיו בעיות תקשורת וכו וכו.. יש כל מיני דרכים להתמודד עם זה, אתה לא חייב להיות צמוד להורים שלך, אבל אתה בהחלט חייב להעריך את מה שנתנו לך ולשמור על קשר טוב ומכבד איתם, זה הכל.

שואל השאלה:
בגלל זה אמרתי שאני מודע לכך שאנשים יודעים טוב מאוד מה הם עושים ועדיין עושים את זה בני אדם הם לא חיות הם יודעים מה הם עושים יש להם יכולת בחירה האינטליגנציה שלהם גבוהה. כשהורה כועס על ילד שסך הכל מביע מה מרגיש ההורה אשם נקודה סימן קריאה אדום מובהק

יכולת הבחירה שלהם היא בהתאם למצב איתו הם מתמודדים, אם הורה לא קיבל בעצמו אהבה כשהוא היה קטן והדוגמה שלו הייתה גרועה להורות קשה לבוא אליו בטענות שהוא לא מצליח, בנוסף לכך שהוא עדיין בנאדם שצריך להתמודד עם רגשות כמו כל בנאדם, אני לא טוען שההורים שלך צודקים בהתנהלות שלהם אבל אני גם לא ממהר לשפוט אותם, אתה ילד שיכול לחשוב שהוא בסך הכל מביע את מה שהוא מרגיש, אבל מהצד שלהם זה נתפס כזילזול בכל מה שנתנו והשקיעו בשביל שתוכל לעמוד פה ולהגיד את זה, כשאתה נעול באיך שאתה רואה את הדברים גם אם אתה צודק ויש לך ביקורת זה יוצא בצורה גרועה

שואל השאלה:
לא אמרתי שהם היו הורים גרועים אבל
אמרתמ שאין בינינו כימיה לדעתי מהצד שלי ככה אני מרגיש
וזכותי להגיד את זנ לא קיללתי או העלבתי לכח זה לא הגיונמ בשום צורה התנהגות כועסנית על ביטוי רגשות

תנסה לראות איך זה נתפס מהצד שלהם ואז תבין מאיפה הכעס
אולי בשבילך זה רק ביטוי רגשות לגיטימי, בעיניים שלהם זה מתפרש כהתרחקות רגשית

שואל השאלה:
גם אם כועסים אסור להוציא כעס על הילד שלא עשה כלום זה פתטי מאוד וילדותי אפילו

שואל השאלה:
צד או לא
הם בחרו בצד של דרט ווידר עד כה

אתה מאוד נעול בתוך עצמך
אולי כשתהיה הורה אם תחליט להביא ילדים לעולם תבין את ההורים שלך

שואל השאלה:
אני אבסולוטי כבן אדם כן זה אני
לא אביא אף פעם ילדים לעולם אך פעם גם לא רציתי