באיזה שלב מפסיקים לבכות בטירונות? זה רק היום השני שלי ואני באמת בוכה כל היום כבר מאתמול

כשנכנסים לסדיר. באמת.
תנסי לעודד את עצמך ככל שניתן. אם זה לנסות להתחבר עם בנות (כי באמת חברות בצבא זה הכל. בלי זה את אבודה).

בשישי שבת השתחרר לך כי תהיי בלי לוז, את תעברי את זה כמו אלופה ותעזרי בחברות מסביב. תבכי, תנצלי את השישי שבת לנוח ולהרגע

שואל השאלה:
באמת שהדבר היחיד שבא לי עכשיו זה החיבוק של אמא שלי, לא צריכה את המיטה שלי, לא צריכה כלום פשוט בא לי את אמא שלי אוף

זה חוויהה עוד קצת וזה נגמר תספרי לילדים שלך איך זה צבא

תמיד שמעתי סיפורים על איזה כיף בצבא והכל
תחשבי שזה כמו ללכת לפנימייה בפתאומיות כזה לא בהדרגה אז זה טבעי לחוות רגשות כאלה של פחד ולחץ ורצון לחזור הביתה
זה ממש טבעי אני מאמינה ומקווה שתתרגלי ותתחילי להתגעגע לזה בתחילת הסוף
הזמן עובר מהר תהני
כמו שהיה עצוב לסיים בית ספר ככה יהיה גם עם הצבא
חוץ מזה הכל לטבה
תבטחי בהשם יתברך וכשקשה תזכרי שיש לך על מי לסמוך והתרופה היא האמונה
תדברי עם אבא שבשמיים רק הוא יעזור לך

שואל השאלה:
^אני לא מאמינה אבל תודה אני מעריכה את זה

בהתחלה זה קשה אבל זה עובר תנסי לבוא בגישה חיובית ולהכיר בנות
הן יעזרו לך להיאחז בבנות ששם
זה עובר וזה חוויה

כולם לא מאמינים עד שאת מגיעה לרגע שאת מתפרקת ומגלה אותו
אל תחכי לרגע כזה
;)