אני מאובחן עם חרדה חברתית אבל יש לי תרופה מאוד פשוטה: ערק במידה הנכונה. רציני. אז למה אף אחד כמעט לא ממליץ על זה? פירוטV

קשה לי להפתח, להכיר אנשים חדשים, להיות עם אמפתיה, להתחבר.
אז מה עושים?
הולכים לפיצוציה ומביאים קצת משקה, אפשר גם בקבוקון בלאק לייבל אם המצב דחוף (וויסקי עולה מהר) ולא חייב אפילו לשתות את כל הבקבוקון.
תוך 15 דק' אני הופך למכונה לפיזור אהבת חינם, גאוותן, רועש, דומיננטי.
עושים פאדיחות? לא נורא, שותים קצת כשחוזרים הביתה לפני השינה ולמחרת בבוקר לא זוכרים אותן אבל כן נשארים עם הפירות ביד.
אמרתי את זה לפסיכיאטר שלי וההיפסטר הזה הסתכל עליי כמו חייזר. הוא שאל "למה אתה שותה?" עניתי ש"אני מעדיף לקחת את הסמים שלי מאשר את הסמים שאתה מציע, ולסמים שלי יש השפעה חיובית מוכחת".
אז למה אף רופא לא ממליץ על זה?

*בבקשה בלי תשובות של בורות בנושא האלכוהול :)