זה ההגיוני שאני מעדיפה להיות ילדה עם חרדות חברתיות?

אני יותר מידי מדברת אני מתחברת לבנות יותר מידי מהר אני נותנת לבנות אימון ואני נאיבית כל כך כל פעם שאומרים לי משהו קטן למשל מישהי רשמה לי בקבוצה
"את לא מעניינת אף אחד" וזה גורם לי לתהות אולי אני באמת לא מעניינת ועדיף שאני אסתום ואחנק בצד כי בסך הכל אני סתם נטל אני סתם מכוערת ואני לא שווה אף אחד ,אף אחד מהחבורה שלי לא מתעניין שקורה לי משהו ואני מבינה את זה יש להם חיים משלהם ואני לא הכי קרובה עליהן חוץ מילדה אחת שהיא הבסטי שלי אבל גם אותה זה לא יעניין ואני לא רוצה להיות נטל ולבכות לה אני לא רוצה לבכות לאף ילדה שאני מכירה אני מעדיפה להיות בשקט כי אני מטומטמת רק פה אני משתפת הכל וזה נוראי וטיפשי