חייבת לפרוק לשאול את דעתכם

ההורים שלי גרושים מאז שאני קטנה, ואני לא בקשר עם אמא שלי. לפני בערך שמונה שנים אבא שלי הכיר אישה שהפכה עם הזמן לדמות מאוד משמעותית בחיים שלי. היא נכנסה לחיים שלי כשהייתי ילדה קטנה, קיבלה אותי כמו שאני, וגידלה אותי ואת האחים שלי. מבחינתי היא הרבה מעבר ל"אשתו של אבא שלי" היא אחת האנשים שהכי השפיעו על מי שאני היום.
תמיד הייתי ילדה מאוד מחונכת ועוזרת בבית, ותמיד הרגשתי שאני צריכה להחזיר לה איכשהו על כל מה שהיא עשתה בשבילי. אני באמת מעריכה אותה ואוהבת אותה מאוד.
לפני כמה ימים עברתי ניתוח אף, ואני עדיין בתקופת ההחלמה. אתמול היא ביקשה ממני לנקות את הרצפה בסלון. כמובן שאמרתי ישר כן, כי זו אני, ואני באמת לא רואה בזה משהו מיוחד. מבחינתי זה אפילו המעט שאני יכולה לעשות אחרי כל השנים שהיא גידלה אותי.
פתחתי את הארון כדי להוציא את המגב, ובאיזשהו שלב המגב נפל עליי ישירות על האף. נבהלתי בטירוף, במיוחד בגלל שאני רק כמה ימים אחרי ניתוח. התחלתי לבכות, ואבא שלי ישר שמע ובא לראות מה קרה.
מרוב לחץ ופחד, לא סיפרתי לו בדיוק איך זה קרה. אמרתי לו שהתקופפתי לכיוון המגב ואז הוא נפל עליי, כי התביישתי להגיד שפשוט פתחתי את הארון והמגב נפל עליי.
אבא שלי מאוד כעס על אשתו ובאיזשהו שלב היא גילתה דרך המצלמות מה באמת קרה. היא מאוד כעסה עליי ששיקרתי, ובסוף שניהם ישבו איתי לשיחת צעקות. בתור עונש לקחו לי את הטלפון ואין לי מושג מתי יחזירו עזבו את זה שאני לא מתרגשת מזה כי גם ככה אין לי אינטרנט בחדר ואני רוב הזמן במחשב.
אבל מה שבאמת מפריע לי זה משהו אחר.

אני מרגישה שהיא במקום להרגיע את אבא שלי היא הצטרפה לכעס שלו והחמירה את המצב.
לפעמים יש לה תקופה של כמה ימין שהיא פשוט מתייחסת אליי כאילו אני לא באמת שייכת כאילו היא דואגת קודם כול לילדים הביולוגיים שלה ואני תמיד קצת בצד וזו לא פעם ראשונה

תודה אם קראתם עד פה אשמח אם תרשמו מה אתם חושבים על זה ואיך כדי לי להתנהג??