6 תשובות
לנסות לדבר בכל זאת לחפש דברים משותפים וזה
לנסות להתחבר לא לוותר
ErO
מזדהה איתך, אני שנה בשירות הייתי בגדוד והייתי במצב הזה ואז עברתי למקום אחר בגדוד וגם שם ועכשיו אני בבסיס ואני מנסה לעבור ליומיות
אנונימית
עוד כמה חודשים בטח יגיע מחזור חדש לבסיס. אל תאבדי תקווה יכול להיות שתמצאי את החברות שלך
יואו ככה בול אני הייתי
אם היינו ביחד בצבא היינו חברות בטוח
תראי האמת שמהשירות הסדיר לא שמרתי על קשר עם אף אחת, רק שמרתי על קשר עם מישהי אחת מהטירונות והיא חברה ממש טובה שלי היום, אבל זה לא חייב להיות מהסדיר, לפעמים החברים יבואו ממקומות לא צפויים
ואם הן ככה איתך אז הן פשוט לא שוות אותך ומגיע לך חברות הרבה יותר טובות מהן
היי לך,

קוראת את מילותייך עכשיו ושומעת את תחושת התסכול שמלווה אותך למה שאת מרגישה בסביבה שלך בצבא..
שומעת בדברייך את הרצון שלך להתחבר לבנות האחרות ובעיקר להרגיש שזה הדדי ולהרגיש שייכת..
יכולה רק לדמיין כמה זה כואב לראות את כולם סביבך מוצאים את מקומם ואולי את מרגישה שאת עדיין לא שם ותוהה למה זה לא קורה עדיין..

אולי יש אדם קרוב שנמצא בסביבתך שאת יכולה לסמוך עליו ייתכן ושיחה עם אדם קרוב יכולים מעט להקל על הכאב ובעיקר לא תצטרכי לשאת את המשא הזה לבד..

אני מתנדבת בעמותת סה"ר אם תירצי להמשיך ולשתף בתחושותייך במרחב בטוח ולא שיפוטי את מוזמנת לפנות אלינו בצ'אט בקישור שאצרף לתגובה..

שולחת לך המון כוחות וחיזוקים
שלך
מתנדבת סה"ר
התחברות ל