האם אסטרולוגיה זה עבודה זרה? כי זה קריאה בכוכבים, לא?

כן סוג של...

לא בהכרח, תלוי בדרך שלך
בעקרון כן

הייתה אסטרולוגיה בהיהדות לפי מה שזכור לי אבל כבר לא נוגעים בה היום.
בכל מקרה זה לא נראה לי ממש תחת עבודה זרה כי לא סוגדים לשום דבר (לפי מה שאני יודע)
אבל בכל זאת זה לא ראוי זה עובר על עשה של תמים תיהיה עם ה אלוהיך

^^
היהדות לא מחפשת כמה שיותר מאמינים כמו נצרות ואיסלם
זאת לא הסיבה תיהיה בטוח

אז מה עם המשיח?

חח לומר שאסטרולוג שהקדיש את כל החיים שלו בשביל ממצאים מדהימים הוא קוסם זה מצחיק אפילו

קודם כל כן זה סוג של עבודה זרה.
בסופו של דבר הכוכבים (חומר) והיחסים בינהם שזה המרחב שתלוי בחומר. והחומר שבסך הכל תלוי בחוקיות שהחוקיות הזאת לא פועלת מהכרח, כדי להוכיח שכן צריך להראות סתירה בכך שתהיה אחרת, כל עוד זה לא נעשה. החוקיות נשארת אפשרית (יכולה להיות כך או אחרת) ללא הכרח פנימי ותלויה.

המציאות היא שם לסך כל החלקים והיחסים בניהם שמרכיבים אותה שכל החלקים האלו תלויים. וואי סוף תלויים לא החלו את התלות.

עכשיו במציאות- אין מקרה, כי כל מקרה. פועל לפי סדר-רצף אירועים (סיבות) שהכריעו שהסיטואציה תהיה כמו שהיא מכיוון שיכלה להיות אחרת.
מה שאומר שגם לתלות המציאות יש גורם שחייב אותה (החיל את התלות) המצוי הראשון שהוא לא תלוי-לא חלק משרשרת

לא מורכב - מה שמורכב החלקים מאפשרים את עצם קיומו. והוא תלוי בהם.

ולא משתנה- שינוי מעבר ממצב א למצב ב= ריבוי מצבים- מורכב מהמצבים - מאפשרים את עצם קיומו- תלוי.

המצוי הראשון הזה הוא הבורא אחדות פשוטה.
הוא מחוייב והמציאות תלויה לכן הוא לא פועל בה מהכרח הוא פועל בה מרצון (לא פסיכולוגי רצון כשלילת הכרח) והמציאות תלויה = לא קיימת מעצמה/לא קדומה/לא עצמאית

והוא פועל בה מרצון = יצר אותה יש מאין (לא מחומר קדמון ולא מעצמו, אלה חידש מציאות שלא הייתה).

ולא עזב כי המציאות לא מחוייבת היא תלויה, הוא יצר אותה יש מאין ומהווה אותה בכל רגע בהתאם לרצונו.

הוא ורצונו זה אחד אין ריבוי וכל מה שקיים מבחינתנו זה גילוי רצונו "הארה" ממנו חיות והנהגה. שזה אלוקות ("נמשך" ממנו)
שהבורא צמצם את גילוי צורת האלוקות שבכל נברא כך שתתאים לתפקיד שלו
דומם חי צומח מדבר

והאלוקות (ההוויה לא הוא עצמו) סובבת את כל העולמות וממלאת אותן ואין אתר פנוי ממנו הכל זה אלוקות = הכל נוצר יש מאין ומתהווה בכל רגע. והוא עצמו לא סובב ממלא אין לו בפנים או בחוץ יוצר כל היש מאין הוא עצמו מציאות עליונה נשגבת מבינתנו וכל מה שקיים מבחינתנו זה גילוי של רצונו זה ההארה ממנו = אלוקות

הכל זה אלוקות. לכן לראות בכוכבים ישות עצמאית זה עבודה זרה כי את הכוכבים וכו' הוא מהווה. והטבע פועל לפי סדר - החלטת הבורא, הוא יצר את הטבע והחיל עלינו זה עוד הנהגה שלו. הנהגה אחת שמתגלית באופנים שונים לא הנהגה שהוא נוהג בה אלה מנהיג אותה בכל רגע ורגע.

שמע ישראל יי אלוקינו יי אחד.

^^^
משיח בא לתקן את העולם ולהביא גאולה לא להפוך את כל הגוים ליהודים

אם הבורא הוא אחדות פשוטה, מוחלטת ובלתי משתנה איך יכול להיות לו רצון, שהוא מטבעו דבר שמשתנה, מגיב, ויוצר הבדל בין מצב 'לפני הבריאה' למצב 'אחרי הבריאה'?

א. כל "רצון" זה תיאור לשלילת הכרח.
ב. הרצון לא משתנה הכל כבר היה כלול בו והגיע העת לכך שזה יקרה.

כך שגם אם נניח שהעולם קדמון. שזה שאלה יפה, המציאות עדיין תלויה בו.

שמכיוון שבהר סיני משה רבנו עם ישראל היה עד שמשה שליחו של האל. במעמד הר סיני שהאלוקות התגלתה בשתי הדברות הראשונות . ומשה שליחו של האל לימד שהבורא ברא את הבריאה. שזה לא שינוי בו הוא לא תלוי מורכב או משתנה, מש משתנה זה המציאות בהתאם לרצונו וזה לא שרצונו משתנה זה היה כלול ברצונו שתהיה התהוות של בריאה.

הרמב"ם, במורה נבוכים, מתמודד בדיוק עם השאלה הזו ומסביר שהטעות שלנו נובעת מהשלכת מושג הרצון האנושי על הרצון האלוהי:הרצון האנושי משתנה: אצל בני אדם, רצון נובע מחיסרון. אנו רוצים משהו שאין לנו, וכאשר אנו משיגים אותו או משנים את דעתנו חל בנו שינוי.הרצון האלוהי הוא מהות קבועה: אצל הבורא, הרצון אינו תגובה לאירועים ואינו נובע מחיסרון. הרצון שלו לברוא את העולם הוא נצחי, קבוע ובלתי משתנה, והוא חלק בלתי נפרד ממהותו הפשוטה.השינוי הוא בנבראים, לא בבורא: הרמב"ם משתמש במשל לאש או לשמש. השמש קבועה ופועלת תמיד אותו הדבר, אך פעולתה על פני הארץ משתנה: היא מייבשת טיט, ממיסה שעווה ומלבינה בגדים. השינוי והגיוון (לפני ואחרי, קשה ורך) קורים כולה מצד המקבלים (הנבראים), בעוד המקור המשפיע נשאר פשוט לחלוטין ואינו משתנה.