איפה אלוהים היה בשואה?

אין לי איך לשאול אותו כל אחד יהיה לא ניסוח שונה, זה עניין של אמונה

מכין לי פסטה

יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע
שם נמדדת האמונה
הכל מדוייק ומכוון מלמעלה

זה לא מסתדר לוגית זה כל העניין.

שואל השאלה:
princess
אם הכל מדויק ומכוון מלמעלה אז כנראה שהוא היה יכול לעצור את השואה או לכל הפחות להציל את היהודים שהתפללו למענו, לא? נראה לי שאין פה תשובה חד משמעית

זאת אמונה זה לא לוגיקה
אין לדברים הסברים
כמו שאי אפשר להסביר צירופי מקרים מטורפים
ואת מעשה ה'

הוא יכל הכל
ועדיין החליט משהו שנראה לנו הזוי וקשה
אנחנו עדיין מאמינים שזה הכי טוב ומדויק עבורנו

בסוף ככה היה בכל ההיסטוריה של עם ישראל היה ירידה לצורך עליה

למה? אנחנו לא יודעים.. כמו ילד קטן שאבא שלו אומר לו לא והוא לא מבין למה
יש דברים שגדולים מאיתנו

כדאי לשאול מישהו שמבין כי זה דווקא כן מסתדר לפי ההיגיון.. צריך ללמוד לעומק על הסיבה שהגענו לכאן לפי היהדות ולמה אלוקים פועל כמו שהוא פועל.
הכל מוסבר וכתוב רק צריך ללמוד

שואל השאלה:
אז מי בעצם מבטיח שהוא יהיה לצידנו בשואה הבאה?

^כנראה בטוח לא אותם האנשים שקוראים לבן גביר טרוריסט.
כשהוא מעניש מחבלים שמנסים לבצע את השואה הבאה.

שואל השאלה:
מה הקשר חבוב

זה ההיגיון שלך

הוא יהיה לצידנו בשואה הבאה והעובדה לזה שאחרי זה תהיה צמיחה וזה עניין מובטח ועובדתי

שואל השאלה:
אחי פשוט תגיד שאין לך תשובה אין לי מושג על מה אתה מדבר

שואל השאלה:
אברם.
לא נשמע קצת כמו בן זוג מתעלל?

האם זה מסתדר לוגית להאמין באלוהים שאני לא תמיד מבין?

אגב המשחק הזה של כן האמנו מספיק לא האמנו מספיק משתמשים בו לאורך כל הסיפורים המקראיים לא רק בשואה.

^^^ראיתי אותך קורא לו פושע מלחמה ברו
למה אתה שואל דברים שבמילא נגד האג'נדה שלך

אתה יכול להסתכל על זה ככה
אבל כמו שאמרתי
אתה יכול להסתכל על זה כמו אבא שדוחף את הילד שלו כדי שלא ידרוס אותו רכב

הילד לא מבין למה האבא דחף אותו אבל האבא רואה את המציאות הגדולה ומעבר למה שהילד רואה

הילד יראה את אבא שלו באותו רגע בתור אבא מכה אבל יש לו הסתכלות מאוד מצומצמת

שואל השאלה:
איך בן גביר קשור לשאלה אתה סתם מחפש להתנגח לפחות תכתוב משהו שקשור

שואל השאלה:
אברם.
עדיין לא ממש מסתדר לי שהוא יתן לכל כך הרבה יהודים שמתפללים לו להירצח ובכך הוא יוביל לעלייה כל כך מסיבית באנשים שלא מאמינים בו יותר אבל תודה בכל זאת על התשובה היא לפחות הגיונית לעומת אחרות

^^השאלה הזאת באה להתנגח בדתיים שמאמינים.. כמו בן גביר הלא כך?
אתה גם ככה לא תאמין אם תקבל תשובה כי עצם המושג אלוהים לא מסתדר לך לוגית, אז מה בדיוק תשיג פה חוץ מלעצבן אנשים שנגד האג'נדות שלך

שואל השאלה:
לדון עם אנשים למרות שיש חילוקי דעות
אתה סתם בא להתנגח על משהו שלא קשור לשאלה

אני גם דן פה

תשמע, בסוף לא מעט חוקרים (גם אתאיסטים לגמרי) אומרים שבלי השואה לא היה לנו היום מדינה

לא היה לנו תמיכה בהקמת מדינה ממדינות אחרות וגם לנו בתור עם לא היה קריטי להקים מדינה

אז אפשר להסתכל על זה ככה שבזכות המיליונים שנרצחו בשורה לטווח הארוך זה הציל גם מליונים מפרעות ואנטישמיות (כן המצב בארץ לא אידיאלי אבל ברור לכולנו שבחו"ל המצב לא טוב בהרבה)

שואל השאלה:
אז תכתוב משהו קשור איך בן גביר קשור לשאלה
שאלתי איפה אלוהים היה בשואה..

ארבל, התעלמת מהשאלה שלי

שואל השאלה:
אברם.
סבבה אבל פשוט על פי הגישה שלך אי אפשר להבטיח שאלוהים יהיה לצידנו באסונות הבאים למרות שנתפלל אז זה קצת מסתבך

שואל השאלה:
ליבי במזרח
לכן שאלתי את השאלה הזאת.

זה מאוד תלוי מה אתה מגדיר שיהיה לצידנו
עצם זה שהקמנו מדינה אחרי שואה בעיניי זה דבר פסיכי

זה פשוט שההיגיון מחייב שאלוהים לא יהיה תמיד מובן, מבחינה רגשית זה אסון כי קורים דברים כואבים, אבל מבחינה רציונלית שאלת הצדק מתעוררת על אירועי השואה בדיוק כפי שהיא מתעוררת על ילד שנפלה לו הבמבה מהיד, בשני המקרים נוצר סבל שאנחנו לא רואים לו הצדקה מוסרית, רק שהשואה היא אירוע כואב ביותר, לכן השאלה זועקת, אבל מבחינה רציונלית שאלת הצדק נמצאת בכל מקום.. אני יכול להבין לגמרי אנשים שאיבדו את האמונה בעקבות השואה, אבל צריך לדעת שזה מגיע ממקום רגשי ולא רציונלי, שאם לא כן, הם היו צריכים לאבד את האמונה עוד לפני השואה. אני לא שופט רגשות, כל מה שיש לי בשביל כאב זה חיבוק והשתתפות בצער, זה המקום שבו נגמר תפקידו של השכל מבחינתי.

אתה לא מחליט מה רע או טוב
אנחנו לא פוסטמודרניסטים

שואל השאלה:
ליבי במזרח
גם מבחינה רציונלית יהודים לא הבינו למה מי שהם התפללו לו שנים רבות הוביל למותם של היקרים להם מכל, אז מצד אחד אתה אומר שנסתרות דרכי האל אבל מצד שני זה באמת משונה, תמיד גדלנו על זה שאלוהים יודע כל, טוב ושולט על הכל, וברגע שהוא בעקיפין או בישירין אחראי לאסון הנורא מכל הזה אי אפשר לדעת מה הלאה והאם הוא יעמוד לצידך באירועים קשים אחרים או גם אם יפקיר אותך בדרכיו, והאמונה נאבדת מהר.

לפי מה שקראתי יש כמה סיבות לסבל ויסוריים.
תחשוב על זה, אם אלוקים היה מתערב בעולם תמיד ומונע מאנשים רעים לעשות מעשים רעים, לא היה בעולם בחירה חופשית.
חשוב להבין שיש מציאות טבעית ובלתי נמנעת של עולם חומרי, העולם הזה ממש אבל ממש לא מתוכנן להיות גן עדן (גורשנו משם הרי)
בעולם הזה הכל חומרי ופיזי, בגלל זה יש מחלות, פציעות, קשיים כספיים, מגבלות בגוף ועוד..
המציאות הזאת יכולה לגרום לכאב וסבל, זה בלתי נמנע אבל זה מכוון לגמרי.
עיקרון חשוב שצריך לזכור: יש לבני אדם בחירה, הרבה מאוד מהסבל בעולם הוא ממש לא גזירה משמיים כמו שנהוג לחשוב, זה תוצאה של בחירות מאוד מאוד גרועות ואכזריות של אנשים אחרים (כמו מלחמות, פשע, חוסר צדק)
מעבר לזה, יש לנשמה תיקון והתפתחות וזאת למעשה הסיבה שירדנו לעולם הזה.
הנשמה יורדת לעולם כדי לעבור מסע בשביל לעבור תיקון (שכולל בתוכו הרבה קשיים)
לפעמים הקשיים הם הדרך של הנשמה להתעדן ולפתח אמפתיה או לגלות כוחות עוצמתיים שבחיים קלים וטובים כביכול היא לא הייתה פוגשת.
יש ביהדות דבר שנקרא מבחן אמונה, זה משהו שהרבה מאמינים בו וגם אני.
החיים בעולם מתנהלים שאלוקים נסתר, לא רואים אותו, זה מה שבעצם נותן הזדמנות לבחור בטוב ואמונה גם כשקשה ולא מרגישים תקווה.
זה נושא שהעסיק אותי המון ולכן קראתי עליו, אם זה מעניין אותך יש מידע נגיש על זה באינטרנט אתה יכול לקרוא על זה יותר לעומק.

מוות זה לא דבר רע, לא נועדנו להישאר פה תמיד.
העולם פה הוא תחנה שצריך לעבור בשביל להגיע לעולם הבא ולכל אדם נקבע איך ימות מסיבה מסוימת ואיזה יסוריים יעבור.

ארבל
אתה מגדיר את זה אסון כי אתה רואה את ההווה ואת העבר, העתיד חסום בפניך, אם היה לך גם את העתיד בכיס יכולת להגיד בביטחון מלא שזה אסון ותו לא, האמונה שלי שמהשואה ייצא טוב כלשהו בעתיד שיהיה שווה את זה נובעת מתוך האמונה באלוהים, אחרי שהגעתי לאלוהים מבחינה רציונלית אני יכול להגיד שייצא מזה טוב, שאם לא כן אלוהים לא היה עושה את זה, אבל שוב המוח יכול לקבל את החישובים האלה, הרגש פחות.. מי שהגיע מבחינה רציונלית בעקבות השואה למסקנה שאלוהים לא קיים בכלל כנראה שמעולם לא הייתה לו אמונה רציונלית חזקה, אלא הוא האמין כשזה היה לו נוח והפסיק להאמין שזה כבר לא נוח, הכל מתוך רגש, זכותו, אבל שנבין מאיפה זה מגיע. אני כן יכול לקבל את זה שאנשים כועסים על אלוהים ולא רוצים קשר איתו וכו' זה טבעי לכעוס ולהיות פגוע כשכואב, אני לא מקבל את זה שמבחינה רציונלית השואה היא סתירה לקיומו של אלוהים וגם לא לטובו.
לגבי השאלה האם אלוהים יציל אותך תמיד בעתיד? לא יודע, או שכן או שלא, אמונה באלוהים לא אומרת שהכל יהיה טוב בחיים, אלא שכל מה שיקרה יהיה לטובה כי יש מי שמשגיח ונותן סיבה להכל, גם לדברים הקשים ביותר. זה לא פשוט להאמין שהכל לטובה אחרי השואה, מאוד לא פשוט, אבל לא סותר את הרציונל, ממש לא.