12 תשובות
מה
ממתי זה רע
ממתי זה רע
כי אנשים לא מאמינים בשלום עם אוכלוסיה שהרבה ממנה רוצה במותם בגלל שהם יהודים, אם לזה אתה מתכוון.
מה הקשק
זה תלוי סיטואציה לדעתי אבל אם אתה מדבר על שלום באוכלוסיה זה לא בטוח יהיה
כי אנשים הולכים אחרי התורה רק כאשר זה נוח ומסתדר עם האידיאולוגיות והפנטזיות.
כשזה לא, אז שוכחים ומשמיטים חלקים כמו "בקש שלום ורדפהו". שלום הוא בין הדברים היחידים בתורה שנאמר שצריך לרדוף אחריהם.
כשזה לא, אז שוכחים ומשמיטים חלקים כמו "בקש שלום ורדפהו". שלום הוא בין הדברים היחידים בתורה שנאמר שצריך לרדוף אחריהם.
^מה הקשר.
זה כי שלום, צריך ששני הצדדים ירצו שלום אמיתי, ובלי שרק צד אחד מוותר על דברים.
פה, הערבים לא יוותרו עד שנעוף מהמדינה לגמרי, והם יעשו הכל בשביל זה כולל רצח, אונס, וחטיפה. הם בעצמם אומרים אתזה.
מניסיון, כל פעם אחרי 'הסכמי שלום' שהעבירו להם שטחים, או שנכנעו להם לעסקאות חטופים עם מחירים לא שפויים, זה רק גרם להם ליותר מוטיבציה לפיגועים וכאלה, כי הם ראו שכשהם מפעילים לחץ אז זה עובד וגורם לנו להתקפל, וככה הם חושבים שבסוף הם יצליחו להוריד אותנו על הברכיים לגמרי ולהעיף אותנו מפה פלוס שחרור של כל המחבלים ה'גיבורים'.
זה כי שלום, צריך ששני הצדדים ירצו שלום אמיתי, ובלי שרק צד אחד מוותר על דברים.
פה, הערבים לא יוותרו עד שנעוף מהמדינה לגמרי, והם יעשו הכל בשביל זה כולל רצח, אונס, וחטיפה. הם בעצמם אומרים אתזה.
מניסיון, כל פעם אחרי 'הסכמי שלום' שהעבירו להם שטחים, או שנכנעו להם לעסקאות חטופים עם מחירים לא שפויים, זה רק גרם להם ליותר מוטיבציה לפיגועים וכאלה, כי הם ראו שכשהם מפעילים לחץ אז זה עובד וגורם לנו להתקפל, וככה הם חושבים שבסוף הם יצליחו להוריד אותנו על הברכיים לגמרי ולהעיף אותנו מפה פלוס שחרור של כל המחבלים ה'גיבורים'.
זה המטרה הסופית שלהם והם לא יוותרו. הם אומרים אתזה בעצמם.
כל ההסכמי שלום זה רק כדי לתת להם יותר חופש פעולה בינתיים, ולקבל יותר שטחים שלנו, (ולשחרר מחבלים).
כל ההסכמי שלום זה רק כדי לתת להם יותר חופש פעולה בינתיים, ולקבל יותר שטחים שלנו, (ולשחרר מחבלים).
איזו הכללה מדהימה!
"הערבים"!!! הכללה פשוט נהדרת.
להזכירך, חלק מאותם ערבים הם אזרחי המדינה, והם לא פחות אזרחי המדינה ממך רק כי הם לא יהודים. אותם ערבים, לומדים מקצועות חיוניים והכרחיים, רוקחות, רפואה, פיזיותרפיה, הנדסה, וטרינריה ואני יכולה להמשיך עד מחרתיים.
דת או מוצא אתני של אדם לא מגדירים אותו. יש ערבים חרא, יש ערבים טובים. תתפלאי, יש גם יהודים חרא, ויש גם יהודים טובים. וסטטיסטית? כנראה שזה במקום מסוים שווה בשווה.
ולגבי הפלסטינים, שמן הסתם גם הם נכללים בהכללה המקסימה שלך לערבים. אם ניקח לדוגמה את השביעי באוקטובר, שבו באמת קרו זוועות. רצח, אונס, חטיפה, מה לא?
בעזה חיים יותר משני מליון פלסטינים.
לישראל חדרו כמה אלפים בלבד.
כולם יכלו לחדור, היו כאלה שבכלל לא קשורים לחמאס וחדרו לשטח הארץ. אבל שוב, שימי לב למספרים! מתוך כמעט שניים וחצי מליון(!!!!) חדרו פחות מעשרת אלפים, אם אני זוכרת נכון אז בסביבות החצי מזה.
לכולם הייתה אפשרות לחדור, לכל השני מיליון, רובם המוחלט בהחלט החליטו שלא.
אז זו רק נקודה למחשבה, על ההכלה המקסימה שעשית על ערבים.
זה כמו שאני אגיד "כל הדתיים האלה.. לא מתגייסים לצבא.."
ממש רחוק מהמציאות, נכון? אז ככה גם מה שאמרת.
אגב, אחת הסיבות העיקריות לזה שלא הצלחנו להדוף בהגנה את המחבלים הנוראים באותו יום, זה כי העבירו כוחות מהעוטף לשטחים כדי לאבטח התנחלויות. משהו שכדאי לקחת בחשבון, אחת ההוכחות שההתנחלויות רחוקות מלהטיב עם טובות המדינה והכלל, ומשרתות אך ורק אידיאולוגיה אישית.
אתן לך דוגמה אחרת לזה, כדי לסבר את האוזן. אני מחליטה להקים יישוב בדרום לבנון, מעבר לגבול, מעבר לשטח הריבוני של מדינת ישראל(בדיוק כמו כל יישוב מעבר לקו הירוק), אני מבקשת מצה"ל לאבטח את היישוב שלי בדרום לבנון, הרי חיזבאללה לא יאהבו את זה שאני שם. וככה, צהל מוותר על כוח ממקום אחר, כדי לשרת את האידיאולוגיה האישית שלי להקים יישוב מחוץ לשטח המדינה.
קפיש?
ובנוגע לשלום. בשום שלב בתשובה שלי לא אמרתי שצריך מחר בבוקר ללכת ולחתום על הסכם שלום עם הפלסטינים.
ממש ממש לא.
אבל מה שכן, מאוד חשוב להבין שאם מדינת ישראל תבצע תהליך מדיני טוב ומטיב עם המדינה, השלום יגיע בסוף בעצמן כתופעת לוואי של תהליך מוצלח.
אין לנו ברירה אלא לעכל את זה שהפלסטינים כאן והם לא הולכים. גם בעזה וגם בגדה המערבית.
אני מניחה זאת שפויה מספיק כדי להבין שלהרוג את כולם זו לא אפשרות, ולכן על האופציה הזו לא אתעכב.
אבל עדיין יש אנשים שחושבים שגירוש זו אופציה. למה זה לא? כי זה לא חוקי. אנחנו מדינה, אנחנו צריכים לפעול לפי החוק הבינלאומי. אנחנו לא יכולים לגרש ללא הסכמה אנשים. זה יפגע בישראל כמדינה מאוד, ובנו כאזרחים לא פחות.
רוצים טרנספר בהסכמה? מעולה, אם הפלסטינים היו מסכימים, והייתה מדינה שלישית שהייתה
מסכימה לקבל אותם, אז נהדר, נפתרה הבעיה. הבעיה שאין, ולכן זה לעולם לא יהיה גירוש חוקי, ואנחנו אלה שניפגע הכי הרבה.
אז אנחנו נשארים עם עוד כמה רעיונות, יש כאלה שמציעים לספח את השטח ופשוט להשאיר את הפלסטינים שם ולא לתת להם זכויות שוות במדינה, גם פה, המדינה נפגעת, האזרחים נפגעים. ואני צריכה בכלל להסביר מה יקרה אם שוב הפלסטינים ירגישו צורך לנקום? לשנות את החוקים? את המערכת? ועוד כשאין שום דבר שמפריד בניהם לבנינו!
אז מה הדרך? להבין שהם כאן, להבין שאין דרך לגרום להם ללכת בלי להיפגע כמדינה וכאזרחים, ולהבין שאין ברירה, אלא לשתף פעולה.
עכשיו נכון, כרגע, אין לפלסטינים הנהגה שפויה שמוכנה לשתף פעולה. אז מה הצד שלנו בעניין? לייצר אחת כזו.
אנחנו הצד החזק כאן, ידינו על העליונה. הכוח ללחוץ ולקבל מה שאנחנו רוצים, הוא אצלנו, לא אצלם.
יותר מזה, אם יהיה הליך מדיני שפוי מול הפלסטינים, שבסופו מן הסתם תקום מדינה פלסטינית(שוב, תחת התנאים שלנו ורק תחת התנאים שלנו), אז ישראל כן תגדיל את השטח הריבוני שלה, כי חלקים מסוימים ביו"ש כן נספח.
אני לא אומרת ששלום במצב הנוכחי הוא ריאלי, אבל להשאיר את המצב כמו שהוא, או להוציא לפועל את הרעיונות שהסברתי למה הם לא ריאליים ולעולם לא יהיו, זה הרבה יותר גרוע.
לפני שלום, השאיפה העליונה היא בטחון, זו מטרת העל שלנו כמדינה, לאפשר בטחון לאזרחים. וכדי להגיע לשם, אין ברירה אלא להרים את החברה הפלסטינית מהבור שבו היא נמצאת, לא להשאיר להם ברירה ולגרום להבן להבין שיש להם הרבה יותר מה להפסיד מאשר להרוויח, לחנך מחדש, לא להותיר ברירות, להשתמש בכוח צבאי מתי שצריך כמה שצריך. ובסוף? השלום יבוא מעצמו.
האם זה יקרה מהר? ממש לא, עניין של שנים ארוכות. האם זה יהיה קל ויבוא בקלות? ממש לא. האם זה הפתרון היחיד? לגמרי כן.
האם זה שווה את זה? לחלוטין כן.
"הערבים"!!! הכללה פשוט נהדרת.
להזכירך, חלק מאותם ערבים הם אזרחי המדינה, והם לא פחות אזרחי המדינה ממך רק כי הם לא יהודים. אותם ערבים, לומדים מקצועות חיוניים והכרחיים, רוקחות, רפואה, פיזיותרפיה, הנדסה, וטרינריה ואני יכולה להמשיך עד מחרתיים.
דת או מוצא אתני של אדם לא מגדירים אותו. יש ערבים חרא, יש ערבים טובים. תתפלאי, יש גם יהודים חרא, ויש גם יהודים טובים. וסטטיסטית? כנראה שזה במקום מסוים שווה בשווה.
ולגבי הפלסטינים, שמן הסתם גם הם נכללים בהכללה המקסימה שלך לערבים. אם ניקח לדוגמה את השביעי באוקטובר, שבו באמת קרו זוועות. רצח, אונס, חטיפה, מה לא?
בעזה חיים יותר משני מליון פלסטינים.
לישראל חדרו כמה אלפים בלבד.
כולם יכלו לחדור, היו כאלה שבכלל לא קשורים לחמאס וחדרו לשטח הארץ. אבל שוב, שימי לב למספרים! מתוך כמעט שניים וחצי מליון(!!!!) חדרו פחות מעשרת אלפים, אם אני זוכרת נכון אז בסביבות החצי מזה.
לכולם הייתה אפשרות לחדור, לכל השני מיליון, רובם המוחלט בהחלט החליטו שלא.
אז זו רק נקודה למחשבה, על ההכלה המקסימה שעשית על ערבים.
זה כמו שאני אגיד "כל הדתיים האלה.. לא מתגייסים לצבא.."
ממש רחוק מהמציאות, נכון? אז ככה גם מה שאמרת.
אגב, אחת הסיבות העיקריות לזה שלא הצלחנו להדוף בהגנה את המחבלים הנוראים באותו יום, זה כי העבירו כוחות מהעוטף לשטחים כדי לאבטח התנחלויות. משהו שכדאי לקחת בחשבון, אחת ההוכחות שההתנחלויות רחוקות מלהטיב עם טובות המדינה והכלל, ומשרתות אך ורק אידיאולוגיה אישית.
אתן לך דוגמה אחרת לזה, כדי לסבר את האוזן. אני מחליטה להקים יישוב בדרום לבנון, מעבר לגבול, מעבר לשטח הריבוני של מדינת ישראל(בדיוק כמו כל יישוב מעבר לקו הירוק), אני מבקשת מצה"ל לאבטח את היישוב שלי בדרום לבנון, הרי חיזבאללה לא יאהבו את זה שאני שם. וככה, צהל מוותר על כוח ממקום אחר, כדי לשרת את האידיאולוגיה האישית שלי להקים יישוב מחוץ לשטח המדינה.
קפיש?
ובנוגע לשלום. בשום שלב בתשובה שלי לא אמרתי שצריך מחר בבוקר ללכת ולחתום על הסכם שלום עם הפלסטינים.
ממש ממש לא.
אבל מה שכן, מאוד חשוב להבין שאם מדינת ישראל תבצע תהליך מדיני טוב ומטיב עם המדינה, השלום יגיע בסוף בעצמן כתופעת לוואי של תהליך מוצלח.
אין לנו ברירה אלא לעכל את זה שהפלסטינים כאן והם לא הולכים. גם בעזה וגם בגדה המערבית.
אני מניחה זאת שפויה מספיק כדי להבין שלהרוג את כולם זו לא אפשרות, ולכן על האופציה הזו לא אתעכב.
אבל עדיין יש אנשים שחושבים שגירוש זו אופציה. למה זה לא? כי זה לא חוקי. אנחנו מדינה, אנחנו צריכים לפעול לפי החוק הבינלאומי. אנחנו לא יכולים לגרש ללא הסכמה אנשים. זה יפגע בישראל כמדינה מאוד, ובנו כאזרחים לא פחות.
רוצים טרנספר בהסכמה? מעולה, אם הפלסטינים היו מסכימים, והייתה מדינה שלישית שהייתה
מסכימה לקבל אותם, אז נהדר, נפתרה הבעיה. הבעיה שאין, ולכן זה לעולם לא יהיה גירוש חוקי, ואנחנו אלה שניפגע הכי הרבה.
אז אנחנו נשארים עם עוד כמה רעיונות, יש כאלה שמציעים לספח את השטח ופשוט להשאיר את הפלסטינים שם ולא לתת להם זכויות שוות במדינה, גם פה, המדינה נפגעת, האזרחים נפגעים. ואני צריכה בכלל להסביר מה יקרה אם שוב הפלסטינים ירגישו צורך לנקום? לשנות את החוקים? את המערכת? ועוד כשאין שום דבר שמפריד בניהם לבנינו!
אז מה הדרך? להבין שהם כאן, להבין שאין דרך לגרום להם ללכת בלי להיפגע כמדינה וכאזרחים, ולהבין שאין ברירה, אלא לשתף פעולה.
עכשיו נכון, כרגע, אין לפלסטינים הנהגה שפויה שמוכנה לשתף פעולה. אז מה הצד שלנו בעניין? לייצר אחת כזו.
אנחנו הצד החזק כאן, ידינו על העליונה. הכוח ללחוץ ולקבל מה שאנחנו רוצים, הוא אצלנו, לא אצלם.
יותר מזה, אם יהיה הליך מדיני שפוי מול הפלסטינים, שבסופו מן הסתם תקום מדינה פלסטינית(שוב, תחת התנאים שלנו ורק תחת התנאים שלנו), אז ישראל כן תגדיל את השטח הריבוני שלה, כי חלקים מסוימים ביו"ש כן נספח.
אני לא אומרת ששלום במצב הנוכחי הוא ריאלי, אבל להשאיר את המצב כמו שהוא, או להוציא לפועל את הרעיונות שהסברתי למה הם לא ריאליים ולעולם לא יהיו, זה הרבה יותר גרוע.
לפני שלום, השאיפה העליונה היא בטחון, זו מטרת העל שלנו כמדינה, לאפשר בטחון לאזרחים. וכדי להגיע לשם, אין ברירה אלא להרים את החברה הפלסטינית מהבור שבו היא נמצאת, לא להשאיר להם ברירה ולגרום להבן להבין שיש להם הרבה יותר מה להפסיד מאשר להרוויח, לחנך מחדש, לא להותיר ברירות, להשתמש בכוח צבאי מתי שצריך כמה שצריך. ובסוף? השלום יבוא מעצמו.
האם זה יקרה מהר? ממש לא, עניין של שנים ארוכות. האם זה יהיה קל ויבוא בקלות? ממש לא. האם זה הפתרון היחיד? לגמרי כן.
האם זה שווה את זה? לחלוטין כן.
קודם כל, סבבה, במקום ערבים, אז פלסיטינים או נערף איך שתגדירי את המוסלמים מהכפרים העוינים ומעזה וכו'.
הפתרון שהצעת בסוף, אם הוא ריאלי, אז אחלה.
דקה.
ישלי המון מה לענות לך, על ההתנחלויות, והאותו מספר של ערבים רעים ויהודים רעים, ועל שרק אחוז קטן מהעזתים יצאו לטבוח.
אבל דקה אני באמצע משו אני יגיב לך מאוחר יותר.
ישלי המון מה לענות לך, על ההתנחלויות, והאותו מספר של ערבים רעים ויהודים רעים, ועל שרק אחוז קטן מהעזתים יצאו לטבוח.
אבל דקה אני באמצע משו אני יגיב לך מאוחר יותר.
הסתה של הימין במשך שנים בארץ