יש לי יחסי אהבה שנאה איתו מה לעשות? כדאי לדבר איתו על זה? (זה ארוך בטירוף אני יודע אבל פליז עזרה)

לפני 8 וחצי חודשים הכרתי חבר בשירות לאומי במשטרת ישראל ואני מקנא בו , ממלא בחינות ומצד שני גם איכשהו נפגע בעקיף ממנו מדברים הכי פשוטים בלי שהוא יודע בכלל עליהם כי אני מתבייש לדבר איתו על זה בטירוף כי אני מתבייש שהוא ישנא אותי על זה אם אספר לו מה אני מרגיש ואני לא יודע אם סוגשל פיתחתי אליו רגשות או משהו
שנינו על הרצף ושנינו בני שירות מאוכלוסיות מיוחדות הוא מצליח להכחיש אוטיזם , בכללי אדם יותר קליל ממני , הוא אפילו צוחק על אוטיזם איתי ביחד ולא תמיד קל לי לצחוק ואני גם צוחק מדי פעם אבל לא ממש כמוהו אבל זורם איתו מתי שאני יכול או שאנלא מגיב להודעות האלו פשוט ומתעלם מזה
ובכללי אני מקנא בו שהוא נראה מצליח בהכל (אולי יש דברים שאני לא יודע) הוא מכחיש כל קשר לאוטיזם ולשירות לאומי וזה סבבה אבל לפעמים יש פעמים שמרוב שהוא מכחיש את זה יותר מדי זה גורם לי למשל להפחית מעצמי ולהגיד שאני לא מוצלח כמוהו עם מלא ביטחון עצמי
יש לו מדי שוטר לי לא , כי הוא בתפקיד ייצוגי עם היומנאים
חוץ מזה שפשוט אני מקנא בו אני אוהב אותו פשוט מאוד ולא מרגיש לי שהוא אוהב אותי חזרה כמו שאני אותו אבל אין לי באמת מושג על זה. הוא תמיד אומר שהוא בסדר איתי ואין בעיות איתי והכל טוב,אני לא חושב ככה כי נגיד כשאני מציע לו דברים לעשות נגיד לצאת לאיפשהו הוא לא תמיד רוצה , לפעמים בבית כנסת לוקח ממני ספייס לא תמיד אבל יש פעמים
מרגיש לי שהוא מדבר איתי רק כי הוא מרגיש "חייב" אני לא יודע איך לדבר איתו ועוד משהו הזוי - כאילו מתי שהוא קורא לי "אחשלי" או "אחיקר" או "אחי" זה מעורר אצלי שמחה כזאת לא מוסברת כ"כ לא יודע להסביר את זה
חשוב לציין אני לא בא ללכלך עליו חלילה או לומר משהו רע פשוט אני באמת רוצה שהוא ירגיש איתי נוח ואני מדי פעם שואל אם באמת יש משהו שמפריע בי והוא אומר שלא והכל טוב , יש פעמים שפשוט הוא מדי פעם מסנן אותי לכמה שעות אבל כבר התרגלתי לזה
הוא משתחרר עוד שבועיים כבר מהשירות ולי יש עוד 8 וחצי חודשים , ואנחנו מעמותות שונות אני פשוט רוצה לדבר איתו על זה שבא לי שבאמת נהיה חברים יותר קרובים ואנחנו כבר אבל שנהיה עוד יותר לא יודע איך לדבר איתו על זה (אנחנו בני 21 הוא גדול ממני בחודשיים וקצת)