5 תשובות
לא בהכרח
לא כולם בוכים כשהם עצובים
אנונימית
לא בהכרח. אי אפשר לדעת עם איזה מלחמות הוא מתמודד.
ממש לא בהכרח. אדם שלא בוכה בהלוויה או בשבעה לא אומר שהוא חסר רגש או אדם רע.

אנשים מגיבים לאבל בדרכים שונות: יש מי שבוכה הרבה, יש מי שקופא ולא מצליח לבכות, ויש מי שהרגשות מגיעים אליו רק אחרי זמן. לפעמים ההלם גורם לאדם להרגיש מנותק זמנית, ולפעמים הוא פשוט מעבד רגשות בצורה שקטה יותר.

בכי הוא לא מדד לאהבה או לאבל. מה שחשוב הוא מה האדם מרגיש ומתמודד איתו בפנים, לא כמה דמעות רואים מבחוץ.
לא כל אדם שעצוב לו צריך לבכות
אני לגמרי אבין את מה שהוא ירגיש כלפי עצמו, ואם הייתי יכול לומר לו משהו, הייתי אומר לו את הדבר הבא: "
לא תמיד בוכים, אתה יכול להיות עצוב גם בלי לבכות, העובדה שבכית לא עושה את העצב שלך חשוב יותר או כואב יותר, אתה יכול להיות הכי כאוב בעולם מבלי להזיל דמעה, ואתה יכול גם להיות הכי כאןב בעולם ולבכות החוצה את כל הנוזלים שיש לך בגוף, בסופו של דבר כל אחד ואחת יגיבו אחרת."

לפני שלושה חודשים הייתי בהלוויה של בנדוד שלי ז"ל(אני עדיין לא מאמין שאני כותב ז"ל)

וביום הראשון בכיתי בהלוויה ובכיתי לפרקים במהלך היום, ביום השני בכיתי טיפה.

ואז זהו, דממה, הפעם הנוספת שבכיתי הייתה רק באזכרה של ה30

וגם מאז, לא הזלתי דמעה,
וזה לא משהו שלא עבר לי בראש, כי- איך אני לא בוכה למען ה

אבל שוב, כל אחד ואחת והדרך שלהם להוציא את הצער