ישלי מחשבות טורדניות וקולות בראש

תנשמי עמוק. תשתי מים. שטפי פנים. ומוזיקה תמיד עוזרת לי

תנשמי עמוק, תנסי לחשוב על דברים טובים, תשתי קצת מים.
איך את? תנסי להתמקד בדברים בחדר שאת נמצאת בו, להתסכל על רהיטים ולהגיד את השמות שלהם בקול

שואל השאלה:
לא באמת קשה לי לא באלי כלום

תשתי קצת מים ותעשי משהו שגורמת לך הנאה ותלכי לישון, אם את רוצה את יכולה לדבר איתי על זה

את יכולה להעיר כרגע מישהו שיכול לעזור לך בבית? או שאת לבד?
קומי ולכי לשטוף פנים, זה עוזר להירגע ולחזור לקרקע.
אם את מרגישה שזה לא עובר כדאי לך ללכת למיון פסיכיאטרי, או למיון רגיל אם אין ברירה. זה יכול להיות מצב מסוכן לעצמך אז הכי חשוב כרגע שלא תהיי לבד.

אם זה נמצא עליך בגדר יום יום את צריכה לפעול ולשנות דברים ואם לא מתסדרים לבד אז לפנות לעזרה

שואל השאלה:
כןן חשבתי ללכת למיון פסיכאטרי אבל לא יודעת איך אני גם מתביישת להגיד למשפחה הם לא יבינו אותי נמאס להם ממני נראלי

כרגע תחשבי על עצמך, לא על זה שאוליי יימאס להם ממך. הכי חשוב שתצאי מזה כרגע, כי אם את ממש שומעת קולות, או שאת מרגישה שהמצב הנפשי והדיכאון מידרדרים כרגע, חייב לעשות עם זה משהו.
ואפילו אם זה לא ללכת למיון, אז לפחות להעיר מישהו שיהיה איתך. תאמיני לי שהאנשים שקרובים אלייך רק רוצים שיהיה לך טוב ותהיי בסדר, ואם זה אומר שמדי פעם את צריכה להעיר אותם כי את מרגישה שאת מסוכנת לעצמך כרגע, אז הם יודו לך על זה בוודאות.
תעדכני מה קורה, אל תתביישי לפנות לאנשים שקרובים אלייך ויכולים לעזור

שואל השאלה:
אני ינסה להגיד לאחותי

אני לוקחת כדורים כדי להשקיט את המחשבות
תלכי לפסיכיאטר שיאבחן איזה כדורים

היי יקירה,

אולי קשה לך להאמין כרגע שיהיה בסדר, כל מה שאת צריכה לעשות זה פשוט להירגע, לנשום עמוק, לשאוף ולהאמין שהמצב חולף וההרגשה שלך תשתפר.

כשאת דואגת והכל מרגיש רע, שימי לב שלרוב התחושה היא זמנית וחולפת כמו בגלים, כל תחושה מגיעה בסופו של דבר לסיומה וכל מצב חירום מתפוגג בסוף.

כדאי שתדברי עם מישהו מבוגר שאת סומכת עליו : הורים וכו' ובטוח שיוכלו לעזור ובמידת הצורך להפנות אותך לגורם מקצועי.

אם את צריכה לדבר עם מישהו אפשר גם לפנות באופן אנונימי:
לער"ן באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, במייל: ttps://sahar.org.il/email-assistance/
לעלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-9424062, במייל: [email protected]

בהצלחה!

הי אנונימית,

מקווה שהאירוע שחווית כשכתבת את המילים האלה, עבר קצת בינתיים.
משערת שזו לא פעם ראשונה ולכן חשוב לי לכתוב לך.

מה שאת מתארת, נשמע לי כמו להסחף בים למים עמוקים, הרחק מהיבשה, בלי יכולת לקרוא לעזרה. כאילו שלא יוצא קול מהגרון וגם אם היה יוצא, אין מי שישמע. מצב, שקל לדמיין איך הוא יכול לגרום ללחץ, חרדה, חוסר שליטה, חוסר אונים, בהלה ואולי אף סחרור.

זה מאד עוזר כשלא נשארים עם זה לבד, גם אם זה אולי מרגיש לא נעים או מביך, חשוב לשתף אדם קרוב שאכפת לו ממך, אולי אחות או חברה. כשמישהי אחרת רואה אותך, מחבקת אותך, זה יכול להרגיע ואז גם אפשר לחשוב יותר בבהירות איך לטפל בנושא כדי שלא יחזור שוב.

מזמינה אותך, אם תרצי, לפנות לצ'ט של סה"ר, שם המתנדבות והמתנדבים שלנו זמינים מסביב לשעון, לתת מענה קשוב, איכפתי ולא שיפוטי.

באתר של סה"ר יש פודקאסט עם פרק על חרדה, שאולי יעניין אותך וגם תוכלי למצוא רשימת ארגוני סיוע אליהם ניתן לפנות לעזרה.

מאחלת לך שתמצאי את גלגל ההצלה המתאים לך.

שלך,
מתנדבת סה"ר

https://mysahar.org/sl/ae67x0