נכנסתי לדיכאון כתופעת לוואי מתרופה וחברים שהיו רואים אותי כל יום ניתקו איתי קשר בגלל זה ואני שבורת לב

אז הם לא חברים, חברים אמיתיים היו דואגים לך ועוזרים לך

וואיי איזה קשה זה. אולי תשימי לך שירים שאת אוהבת או שאולי תעשי משהו שאת אוהבת או תכיני לך ארוחה מפנקת

חברים הם לא זה בטוח, חברים האמיתיים תמיד יהיו בשבילך ברגע הכי קשה.
במקומך הייתי לוקחת אוקסי ונרגעת.

איזה תרופה? יכול להיות שאפשר להוריד מינון דרך הרופא?

שואל השאלה:
זה הסתגלות לssri

אני לוקח את זה גם, זה מעצבן
אבל אם את בחודש הראשון זה בדרך כלל משתפר עם הזמן

שואל השאלה:
זה יעבור. אבל מבאס לאבד לזה שלושה חברים ולשמוע אותם מדברים ביניהם שהשתגעתי:(

אני שמחה שזה קרה כי זה הראה לך כמה זה לא האנשים הנכונים בשבילך. חברים ישארו במצבים כאלה, לא ינתקו קשר ויפנו את הגב.
תנסי להסתכל על זה ככה, ועדיין זה מתסכל ופוגע. אני יודעת.
אבל תזכרי שאת חכמה, יפה, מצחיקה, אותנטית. את בפני עצמך.
אחרי שתצאי מעצבות הזו פתאום יגיע לך גל ענק של הבנה של "וואו, איזה מזל שהם לא בחיים שלי"
זה לא האנשים שאת רוצה לידך.
את לא לבד, אם את צריכה משהו יוזמנת לכתוב לי.
לגבי הדיכאון ספציפית יש רשימה שעשיתי של דברים בסיסיים שמאוד עוזרים.

דבר ראשון הכי חשוב שלא תשארי עם זה לבד. תשתפי אדם קרוב: אבא, אמא, אחים או חברה טובה.
לשתות הרבה מים, להמנע מצריכת אלכוהול ועישון, לישון בלילה שמונה שעות, לא יוצר מדי ולא פחות מזה.
לאכול מסודר, ירקות עושים טוב. לצאת להליכות, להשאיר חלון פתוח בחדר שיהיה איוורור ובכללי לדאוג לחדר נקי ומסודר - יש השפעה ישירה על המצב רוח מהסביבה שאת נמצאת בה.
את לא לבד, פה באתר יש מלא אנשים מקסימים שישמחו גם לעזור לך
שולחת חיזוקים מרחוק

עריכה: וואו, לומר שהשתגעת? יפה שלי, אני כל כך שמחה שהם לא בחיים שלך יותר. איזה מילים קשות
חברים לא אומריח דברים כאלה. מגיע לך (ויגיע) הרבה יותר טוב מזה.

אני פה אם את מרגישה צורך לדבר

שואל השאלה:
תודה3>. זה מהמם מצידך