5 תשובות
אין יותר מדי מה לעשות חוץ מלהמשיך ולקוות לטוב
אז חתמת על 5 שנים של סבל לעצמך, תנסי לערער אם יש אופציה או שתדברי עם העובדת הסציאלית שם.
אנונימית
איזה תפקיד את ?
אנונימית
זו בדיוק התחושה שהייתה לי שהגעתי לתחילת הסדיר.
ככ שמחתי לסיים את הקורס שלי אז וחיכיתי להגיע לסדיר. די נהנתי בקורס חברתית וציפיתי שבסדיר יהיה דומה אבל זה לא היה. היו איתי המון אנשי קבע שגדולים ממני די משמעותית, אנשים שכבר התחילו חיים עצמאיים משל עצמם, וזה הרגיש רחוק ממני והרגשתי את הפער הזה.
יכול להגיד לך שיש תקופות כאלה, ולמזלך התחלופה בצבא היא מאוד מהירה (ביחס למקומות עבודה אחרים)- בכל מחלקה יהיו את האנשים שמשתחררים/עוברים תפקיד כל כמה חודשים.
ככה זה, יש כאלה שמתגייסים ישר לתוך מחלקה צעירה שלכולם יש וייב דומה, ויש כאלה מתגיעים למחלקה עם יותר פז"מ ואז זה יכול להרגיש קצת יותר מורכב. אני מאמין שבסוף צריך לתת הזדמנות לאנשים, וגם אם זה לא עובד תזכרי שאנשים בצבא באים ומתחלפים כל הזמן, מתישהו תמצאי עם המקום שלך עם האנשים שלך. בהצלחה!
מבינה אותך ממש זה באמת נשמע מבאס, תנסי לראות אם יש משהו שאת יכולה לשנות, לעבור למקום קצת אחר, לשנות את הסדר יום שלך, לעבור לבסיס סגור, למצוא פרויקט לעבוד עליו, לדחוף לכיוון עבודה עם סדירים
אנונימית
התחברות ל