7 תשובות
אתם צריכים כנראה לקבל איזה רענון למה מלכתחילה התחלתם לצאת
נהפך למובן מאליו כנראה
הכי טוב לדבר על זה
אנונימית
זה הבעיה בלהיות מלא ביחד ולא להתחתן
אם הייתם באותו
בית זה היה שונה
אולי באמת לחשוב על חתונה
את אומרת שהוא לא מספיק כדי לרצות אותך שאת עושה בשבילו יותר ?
אנונימית
אוקיי אני כמובן לא מכיר אותך או אותו ואת הזוגיות שלך אני ממש ממליץ לך ללכת לדבר עם אמא או חברה אני גם רק בן 17 קחי את הדעה שלי כמו גרגר מלח אבל for what its worth אני לא חושב שזה משהו שכדאי להיפרד עליו אלא משהו שכדאי לדבר עליו
קודם כל חשוב להכיר בסטטיסטיקה 50 אחוז מהזוגות הנשואים נפרדים למה? לעיתים קרובות זה בדיוק בגלל זה תחושה קטנה שמשהו לא נכון אבל קשה להסביר בלי להישמע כאילו יורדים לקטנות אבל התחושה היא אמיתית והיא רק גדלה עם הזמן אין שום לחץ אתם רק בני 20 תחכי תתייעצי עם אמא עם אחות הן מכירות אותו ואת הדנימיקה ואותך
כמובן תלכי לדבר איתו אם הוא באמת גבר לחתונה הוא יכיל ישמע יבין מה את אומרת לא רק הבטחות "אני מבטיח שאני משתנה ואני אעשה הכל עבורך" תנסי להבין למה עד עכשיו לא האם זה נבא מחוסר מחשבה? חוסר עניין? זה חשוב מאוד שהוא יהיה כנה גם בשיחה
בהצלחה עם זה אני בטוח שתוכלו לצמוח מזה
תעשו הפסקה. באמת.
ואחרי שבוע את והוא כבר תבינו לאיפה את והוא רוצים לקחת את זה
הייתי בדיוק במצב שלך וואו. ממש אחד לאחד.
הייתי עם הבן זוג הראשון שלי 5 שנים, מ 15-20
והתחלתי להרגיש כמוך סביב גיל 19? אבל הרגיש לי שזה לא רעיון טוב להיפרד כי תכלס היה לנו סבבה.
פשוט רק סבבה
"אבל מה אם זה הכי טוב שיש ולצפות שיהיה מדהים זו רק רומנטיזציה? וגם אחרי 5 שנים זאת לא באמת סיבה להיפרד... אני כן אוהבת אותו ולא קרה משהו רע בתכלס"
אבל בסוף הבנתי שאם לא נחליט להיפרד אז אנחנו כנראה פשוט נשאר ביחד כל החיים,
וניסיתי לדמיין עתיד איתו לכל החיים והבנתי שזה קצת להתפשר פשוט.
אז לא רציתי לשרוף לנו את הזמן ולחכות להזדמנות טובה או לסיבה מוצדקת ופשוט עשיתי את זה ביום בהיר אחד.
מעולם לא התחרטתי וכיום אני שנתיים עם מי שיהיה בעלי בוודאות ולא סבבה לי איתו, אני מאושרת איתו
אנונימית