תחושת ריקנות כזאת שלא עוזבת אין שום משמעות אין שום רצון

באיזה מסגרת את בחיים?

שואל השאלה:
צה"ל

ואת מרגישה את זה באופן כללי או ברגעים או סיטואציות ספציפיות?

שואל השאלה:
כל הזמן כל רגע כל שניה

אני מזדהה עם מה שאת אומרת,
הרגשתי ככה הרבה שנים
ועדיין מרגיש לפעמים
מה שעזר לי זה התבודדות עם עצמי, לחשוב
להרגיש בלי להיות תלוי במשהו חיצוני
להחזיר את השליטה לעצמי

נשמע כמו דיכאון

לפנות לעזרה מקצועית. זה או זה או להמשיך לסבול עד שימאס לך ואת לא רוצה להגיע לשלב הזה

היי לך,
קוראת את המילים שלך ולא יכולה שלא להגיב.
יכולה ממש לדמיין לעצמי איך הצבע הולך ודוהה מהעולם שלך. הכל נצבע בגוונים של אפור - הטעם, ההנאה, הרגשות ... בהתחלה זו היתה טקטיקה שנועדה להגן עליך אך נראה שכבר מזמן השליטה שלך על הסיטואציה הלכה לאיבוד. נדמה שאת הגלגל הזה פשוט אי אפשר לעצור.
תחושות שבעבר מילאו אותך חיים לא מצליחות לחדור לעומק, לגעת בך. החומות שנועדו לשמור עליך מהעולם נראים כעת כסוגרים עליך מכל הכיוונים. חונקים אותך. לאורך תקופה מזדחל לליבך פחד, תופס את מקומו. חוששת לשאול את עצמך לאן כל זה מוביל אותך אבל כבר מבינה שאת הדפוס הזה את מוכרחה לשנות עבורך.
כמה לא פשוט להתמודד לבד עם המחשבות והרגשות הללו, שמציפים ושטפים כמו גל אלים. שיתוף של אדם נוסף או איש מקצוע יכול להקל עליך, להעניק כלים או פשוט לאפשר מקום להקשבה אמיתית.
אני מתנדבת בעמותת סה"ר, ואנחנו כאן עבורך בכל זמן שתרגישי צורך לדבר או לשתף. המתנדבים שלנו זמינים להקשיב לך במרחב בטוח ומכיל לכל רגש, תהייה או מחשבה ללא ביקורת, ללא לחץ, רק הקשבה אמיתית עם הרבה חמלה והבנה.

ניתן לפנות אלינו דרך הלינק המצורף.

שלך, מתנדבת סה"ר