מה עושים עם חברות נפש שאת יודעת שהן ימותו עבורך אבל כשאת רוצה מהן דברים נורמטיבים הן לא שם..

יש לי יותר מחברה אחת שאנחנו חברות אמת יכולות לשבת לדבר שעות או פשוט לשתוק והכי כיף לנו אבל כשאני רוצה ללכת למקום שחשוב לי חברה שלי לא תבוא איתי או היא תרגיש מספיק בנוח להבריז לי בדקה ה90 או לסנן אותי, להיות מולי בטלפון או לעשות דברים לא כלכך מכבדים כי הן כמראה מרגישות בנוח מידי

חסר לי בחיים משהו יום יומי וזה מתסכל אותי אם כל הכבוד לתחושת בית צריך גם מחויבות מסוימת כמו לכבד את הזמן שלי או לבוא איתי כשאני מבקשת, אני פשוט יודעת שלהן לא אכפת אם גם הייתי כזאת אבל אני בחיים לא אהיה כזאת ואני הכי משתדלת לתת מעצמי גם בדברים פשוטים.
הדיסוננס הזה מתסכל אותי