לצעירים, אתם תישארו כאן בעתיד?

ביי
חשבתי באתר

אעבור לגור ביער רנדומלי בחול

כמובן שלא

באתי לענות ונזכרתי שאני זקן עם כאבי גב, עצוב
אה, דיברת על המדינה, אני מת

כן אין שאלה

לא בטוח עדיין, נראה שכן.

מצד אחד, מפחיד אותי שיהיה עוד שביעי באוקטובר
מצד שני, מפחיד שתהיה עוד שואה כי יש מלא יהודים בחול

לא
מאוד קשה לחיות פה
מאז שנולדתי אני ערה לדברים האלו של ביטחון כי אני גרה בעוטף. ואחרי השביעי באוקטובר גם נפל לי האסימון של עוד מיני סיבות שממש קשה לחיות פה.
זה מרגיש כאילו החוקים הם לא חוקים, מערכת החינוך קורסת ועוד כמה דברים שאני רואה פה כ"דגל אדום".

מקווה שכן
אני חונכתי לציונות וארצה להישאר פה

בשום מקום אחר אין לי בית ולא יהיה לי

כן אני אכיר לילדים שלי

ברור

מסתפק, וככל שעובר הזמן אני פחות ופחות רוצה להישאר פה, בעיקר בגלל שאני לא רוצה שהחינוך שיהיה לילדים שלי יהיה החינוך שיש במשרד החינוך בארץ, אבל אני עדיין לא סגור על מקום שהייתי רוצה לעבור אליו במידה ואחליט לעבור בשלב מסויים (לא מצאתי מדינה עם בתי ספר שסטריליים מתלמידים 'מופרעים', בארץ אלו הערסים, אבל לכל מדינה יש את הגרסה שלה אליהם).
בכל מקרה, אחרי שהילדים יגדלו ויהיו עצמאיים יש מצב שאעלה שוב לארץ.