איך מסתדרים תסיצואייש סליחה שזה ארוך אבל לוקח שתי דקות לקרוא את זה בפועל ואני אשמח שתעצרו שניה להקשיב

יש לי חבורה כזאת של שלוש חברות מהבית ספר כולל אני התחברנו לפני כמה חודשים אבל קודם שני הבנות התחברו לפני איזה שנה כי הן באותה כיתה ואני הצטרפתי כי יש לנו תחומי עניין משותפים וזה גילינו את זה וזה ואנחנו נפגשות דיי הרבה ביחס לעצמי כבן אדם שממש נהנה לבד בבית
וכן יש לי הרבה חברות מעוד חבורה אבל אנחנו נפגשות כזה פעם באף פעם אבל כן מדברים מלא בקבוצה
עכשיו החבורה שלי כאילו עם השלוש חושבות שאני כזה לא יודעת איך להסביר אבל אני מרגישה שבגלל שאני לא תמיד רוצה להיפגש אז חושבים שהן כזה סתם חבורה שאני נזכרת בה מתי שמשעמם לי ואני מתביישת בזה בגלל שהן מנודות בשכבה וזה הכי לא , יש לנו בדיחות וחוויות אישיות ודברים כאלה שלא כולם יבינו וזה כיף
ואני כן לא נפתחת אבל זה לא כי אני לא אוהבת אותן באמת או מנצלת זה כי פשוט לא יהיו לי את אותן שיחות מבנות שהכרתי השנה בתיכון ועם בנות שאני מכירה מהיסודי וזה קצת מבאס אותי שהן לא מבינות
כי אולי להן היה קל להתחבר תוך שנה ולהיות החברות הכי טובות אבל אני והחברה הכי טובה שלי חברות מכיתה ג ורק בכיתה ח באמת נפתחנו והכל
לפחות מהצד שלי ואני גם לא חושבת שאני בכלל צריכה להסביר להן את כל האישיות שלי כמו שאני עושה כאן אני פשוט שונאת שקופצים ככה למסקנות כי גם אם עבר שבוע וחצי ולא נפגשנו הן שולחות הודעות כזה של ריגשי וזה לא נעים לי באיזשהו שלב אני כבר מסננת כי מה אני יכולה לענות כי אני יודעת שזה סרקסטי אבל יש בזה אמת מהן יש לי תחושה וזה הורס לי את הכיף להיפגש איתם כי זה לא מרגיש כבר טיבעי מרגיש לי שאני צריכה לחשב כל דבר כדי שאני לא אצא מנצלת או משהו כזה וכבר אין לי כוחות
ואני לא יודעת איך לדבר ואם אני אדבר אז זה יהרוס משהו