2 תשובות
אני דווקא חושבת שהשלוש שבועות האלה תקחי אותם כאימון.
אני הייתי בטיפול גם למשך שלוש שנים אפילו יותר וממש נקשרתי לפסיכולוגית שלי ותמיד המחשבה של לסיים את הטיפול הלחיצה אותי אבל עם הזמן בחופשים או כשלא הסתדר כי היה לי מבחנים לאט לאט הרגשתי פחות תלויה.
מניסיון, זה מלחיץ. ואני מבינה אותך. אבל תחשבי על זה ככה, זה רק שלוש שבועות וזה יעבור בסוף ואז את כן תראי אותה.
המטרה שלך בשלוש שבועות האלה זה להסתדר בלעדיה, תציבי לך מטרה או משהו שיהיה לך כיף ושווה לעשות את זה בשבילו.
סתם נניח, אם הצלחת להחזיק את כל השלוש שבועות האלה ואת היית בסדר ושמרת על שגרה אז תתני לעצמך צ'ופר תקני לך משהו שאת אוהבת או תלכי למקום שאת אוהבת.
את יכולה גם כל יום לעשות דברים שאת אוהבת כדי שדעתך תהיה מוסכת.
אם את צריכה לפרוק או טיפים או כל דבר אני זמינה בפרטי.
מאמינה בך❤
אני הייתי בטיפול גם למשך שלוש שנים אפילו יותר וממש נקשרתי לפסיכולוגית שלי ותמיד המחשבה של לסיים את הטיפול הלחיצה אותי אבל עם הזמן בחופשים או כשלא הסתדר כי היה לי מבחנים לאט לאט הרגשתי פחות תלויה.
מניסיון, זה מלחיץ. ואני מבינה אותך. אבל תחשבי על זה ככה, זה רק שלוש שבועות וזה יעבור בסוף ואז את כן תראי אותה.
המטרה שלך בשלוש שבועות האלה זה להסתדר בלעדיה, תציבי לך מטרה או משהו שיהיה לך כיף ושווה לעשות את זה בשבילו.
סתם נניח, אם הצלחת להחזיק את כל השלוש שבועות האלה ואת היית בסדר ושמרת על שגרה אז תתני לעצמך צ'ופר תקני לך משהו שאת אוהבת או תלכי למקום שאת אוהבת.
את יכולה גם כל יום לעשות דברים שאת אוהבת כדי שדעתך תהיה מוסכת.
אם את צריכה לפרוק או טיפים או כל דבר אני זמינה בפרטי.
מאמינה בך❤
אני במצב דומה, הפסיכולוגית שלי בחופשה של קצת יותר מחודש וזה בהחלט קשה. אבל יהיה בסדר, זה ייגמר בשלב מסויים. לדעתי יש גם חשיבות לתקופה הזו - להוכיח לל שכשאין ברירה, את יכולה להתמודד לבד
אנונימית
באותו הנושא: