איך אתם משיגים מוטיבציה לסדר את החדר?

אני פשוט זורקת את כל מה שאני רוצה לסדר (למשל מה שיש בארון) על הרצפה ואז זה מפריע לי מספיק בשביל שאסדר

זה תמיד קורה בשלוש בלילה.

מזמינה אורחים ונלחצת. או עיקרון ה"לפחות." למשל, תסתדרי לפחות את המיטה, או לפחות את השולחן, או לפחות את הרצפה. בסוף כבר תהיה לך מוטיבציה לסיים הכל.

שואל השאלה:
אני רוצה עד אחד עשרה להספיק לקפל 3 סלי כביסה בערך פלוס לנקות ולסדר את כל החדר ולהחליף סדינים
איך מתחילים

אני צריכה שיקרה משהו שיעציב אותי ממש ואז אני אסדר את החדר

אין לך סיכוי, ברור שלא תצליחי אם את מעמיסה על עצמך

תתחילי בלשים את כל הבגדים בכביסה לוקח לזה זמן בנתיים תסדרי את החדר ואחר כך תקפלי את הבגדים

קודם כל לא, בדרך-כלל אני לא מוצא מוטיבציה לסדר את החדר.
אבל היום סידרתי, והבנתי משהו גדול -
כשאני מסדר את החדר, זה גורם לכך שהחדר יהיה מסודר, אבל בקטע מדהים זה גם גורם לכם שהראש שלי יהיה מסודר, מאפס אותי כזה. שהרצפה נקייה והשולחן מסודר פתאום הראש שלי פתוח לאפשרויות ויש לי מוטיבציה להרבה דברים

את האמת אמא שלי אומרת לי עד שאני לא צסיימת לסדר את החדר אני לא יוצאת צהבית ואז זה זריז

שואל השאלה:
אין בגדים מלוכלכים, זה הכל בגדים נקיים שאני צריכה לקפל
אני שונאת לקפל כביסה ככה שזה תמיד מצטבר לי ואני מקפלת פעם באף פעם
ממה להתחיל
אם אני עושה הכל בלי מנוחות אני יכולה להספיק גם בשעתיים וחצי אבל אני תמיד מתחילה לנוח באמצע

אומרת לעצמי שאם לא אקפל את החולצה עכשיו או אסדר את המיטה או כל דבר מבולגן בסוף יצטבר לי פי 3 בלאגן ואצטרך לעשות עבודה כפולה
וחוץ מזה הרבה יותר נעים להיות בחדר מסודר

תעשו עליי חרם עדשאסדר אותו אוקיי?

תשימי שירים או שתראי משהו בטלוויזיה/טלפון

ככה

אני מחלקת את החדר לאזורים קטנים וכל פעם אומרת לעצמי שאני אסדר רק חלק ספציפי, וככה זה מוריד כביכול מהעבודה ויותר קל להתחיל

נזכר בפעמים האחרונות שסידרתי את החדר
זה מוביל למוטיבציה לפעם הבאה שתעשי את זה

פשוט כואב לי בעיניים לראות שהוא לא מסודר

מקבלת את זה אולי ל5 דקות ואז נגמר או שמגיע לי בוסט של מוטיבציה בשתים עשרה בלילה יום לפני בית ספר

מדמיינת איך אני ארגיש כשהחדר שלי יהיה מסודר ואז זה נותן בי מוטיבציה

צעקה של אמא
מקווה שעזרתי . בהצלחה

אני לא יכולב עם סירחון... הייתי בשרות לאומי ומשום מה שחזרתי הביתה נעשתי חולת ניקיון וסדר, אז אין לאף אחד כוח אבל אוהבת ממש את ההרגשה של אחרי:)

פשוט לא מסוגלת לחיות בבלאגן זה עושה לי רע