.

האמת שלא

כמדומני זה לא אתי ליצור קשר מחוץ למסגרת הטיפולית

כשהייתי אצל הפסיכולוגית הקודמת שלי והייתה מלחמה, בחרתי לא לקיים איתה פגישות טלפוניות ואז היא כן הייתה מתעניינת בי אחת לכמה זמן כי לא הייתה לנו אופציה לקיים טיפול.
אם זו סתם חופשה, אז לא.
היא לא אמורה ליצור קשר בחופשה.

לא זה קריפי

הי יקר,
שומעת בדבריך אולי געגוע וצורך לדעת שמישהו ממשיך לראות אותך גם כשהטיפול נעצר לתקופה.
אם הבנתי אותך נכון, השאלה היא לא רק אם הפסיכולוגית מתעניינת בזמן החופש, אלא אולי גם מה קורה לקשר ולתחושה שלך כשהיא לא נמצאת.
יכול להיות שהחופש הארוך של המטפלת מורגש במיוחד כשיש ביניכן קשר משמעותי, ואולי פתאום חסר המקום הקבוע שבו אפשר לשתף במה שעובר עלייך. זה קצת כמו להתרגל לאור קטן שמלווה אותך, ואז פתאום הוא פחות שם, אולי זה יכול לעורר געגוע או תחושה של לבד.
עצם זה שנתת מקום למילים ומרחב להיות בו לא מובן מאליו, חשוב שלא תישאר לבד עם התחושות האלו, אולי יש משהו קרוב שאתה סומך עליו שתוכל לשתף
אתה מוזמנת להתכתב בקישור המצורף בצ'ט עם מתנדב של עמותת סה"ר, שיוכל אולי להיות לאוזן קשבת ולהקל מעט את הקושי.
שלך מתנדבת סהר