אתם חושבים שאנחנו נצליח לעבור את זה?

הבן זוג שלי ואני נפרדנו (סוג של, לא ממש אבל ברור שדי מה שהיה הכיוון) לפני כמה ימים. הוא נפרד ממני. זה התחיל משבוע של ויכוחים כי היה לנו בעיות בתקשורת אבל כל פעם מחדש הוא רצה שנמשיך לנסות והכל עד ליום אחד שהיה נשמע כאילו הוא ויתר אבל הוא כן רצה לתת אולי קצת ספייס ולראות אחרי איך כל אחד מרגיש. נתתי ספייס ודיברנו לפני כמה ימים שוב והבנתי מה הבעיה. ממה שהבנתי, נשמע שהוא ממש בדיכאון (אגב בדקתי את זה גם חברים ומשפחה שלו אמרו אותו דבר) הוא לא נפגש עם חברים בכלל ונראה בכלליות כאילו קשה לו לדבר עם אנשים עכשיו. אבל אני לא רןצה שניפרד בגלל זה.
הוא חשוב לי כל כך ואני כל כך אוהבת אותו.
היום אני באה לקחת ממנו את הדברים שלי ואני ממש רוצה שננסה לראות אם יש דרך עדיין להציל את זה. אני יכולה להבין אותו וכמה זה קשה, במיוחד כשאתה בדיכאון, להחזיק משהו, אבל אני רוצה להיות שם בשבילו, גם אם זה אומר שיהיו ימים שלא נדבר כי הוא צריך מרחב או שניפגש פחות כי קשה לו לקום מהמיטה, אני רוצה להמשיך להיות איתו.
אני די מתכננת פשוט היום כשאני באה להסביר לו כמה הוא חשוב בשבילי וכמה אני אוהבת אותו וכמה אני לא רןצה שניפרד למרות התקופה שלו, ושאני מוכנה להיות קצת יותר מכילה ומבינה בשבילו (כמובן בכמות מתאימה לשנינו, אבל זה באמת לא מפריע לי).
אתם חושבים שהוא ירצה? ממש קשה לי לאבד אותו בגלל זה.