למה גברים מתחילים עם בנות שמתלוננות שמתחילים אותם, הם רוצות שגבר שפחות הטעם שלהם יהיה לבד וייתנזר מאהבה כדת משה וישראל

אין בעיה לדחות, אבל זה בעיניי סטנדרט כפול כאילו מצד אחד יש מי שמתלוננת שגברים היום הם לא מתחילים ברחוב ומצד שני אחת אומרצ לא רק גברים שחתיכים בעיניי אותם אני רוצה אבל גברים שלא לטעני שלא יתחילו אם אף בת, זה פשוט חורה וכואב לי, שוב מותר לדחות אבל לא להאשים את הגברים באיך שה' ברא אותם לעולם.
חז"ל במסכת תענית מספרים על אדם שמחל לו כבודו וביזה אדם אחר בגלל שהמראה שלו לא מצא חן בעיניו. אותו אדם ענה לו ברוגע: "לך לאומן שעשני ואמור לו: כמה מכוער כלי זה שעשית".

המסר של הסיפור הזה הוא עוצמתי: המראה החיצוני שלנו הוא לא לבחירתנו, והוא היצירה של הבורא. כשמישהו מדבר בזלזול על מראה של אדם אחר, הכיעור האמיתי לא נמצא בפנים של אותו גבר הכיעור האמיתי נמצא בדיבור ובזלזול כלפי אדם אחר.

להגיד שפנייה של גבר שלא נראה טוב "מורידה לך את הביטחון" או הופכת אותך ל"אופציה ב'", זו נקודת מבט שודדת מעצמך את היופי הפנימי שלך. יופי אמיתי של בן אדם נמדד בראש ובראשונה בעדינות שלו, בעין הטובה שלו כלפי אחרים ובדרך הארץ שלו.

טיפוח וכושר הם דברים נחמדים, אבל לב טוב ודיבור מכבד שווים הרבה יותר. גבר שאוסף אומץ לפנות ולנסות ליצור קשר לא מנסה לפגוע בך הוא פשוט רואה בך משהו יפה. להגיב לזה בזלזול זה לפספס את הלב של הדיאלוג האנושי.

הלוואי ונלמד לראות את האדם שמעבר לחיצוניות, לשמור על הלשון שלנו, ולזכור שמה שעושה אותנו יפים באמת זו ההתנהגות והנשמה שלנו.